הפרעת קשב היא הפרעה נוירולוגית התפתחותית, אשר פוגעת ביכולת של האדם להיות קשוב ומרוכז.
אצל ילדים צעירים לא נדיר לראות קושי להתרכז, תזזתיות בכיסא או חולמנות.
בעצם, מתי מאבחנים ילדים בגיל צעיר? למי פונים וכיצד מאבחנים?
נתחיל בהתחלה. הבחנתם בסימפטומים של הפרעת קשב, הכוללים: היפראקטיביות ותנועתיות יתר, חולמנות או בהייה, קושי בקשב מתמשך, קושי בפיצול קשב, מוסחות פנימית וחיצונית, קושי בהכוונת ובמיקוד הקשב מחדש, אימפולסיביות וקושי בארגון ובתכנון.
(שימו לב, בהפרעת קשב הילד יכול להפגין רק חלק מהסימפטומים ולא את כולם)
לקריאה מורחבת על הסימפטומים, כולל דוגמאות והסברים, הכנסו לכתבה: הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים.
האם צריך לאבחן?
שאלו את עצמכם שאלות חשובות הקשורות לסימפטומים
האם הסימפטומים מפריעים לילד במהלך היום יום? האם הוא חווה פגיעה ביכולת התפקודית שלו? בביצוע היום יומי? האם הסימפטומים פוגעים בערך העצמי שלו? כלומר, הוא מרגיש שהוא איננו יכול לעשות דברים שהאחר יכול? האם הוא מרגיש "מחוץ לעניינים"? לעיתים הילד נכנס לעולם משלו, בוהה, מדמיין וחושב. כאשר הוא "חוזר" להתנהלות מסביבו הוא מרגיש שהוא פספס את ההסבר של הגננת או המורה ואיננו מבין מה כולם עושים…
כמובן שאפשר ורצוי לשאול שאלות אלה את המורה, אשר רואה את תפקודו של הילד במסגרת החינוכית.
גיל האבחון
הפרעת קשב הינה הפרעה נוירולוגית התפתחותית. כלומר, אנו נראה שהקשב שהילד מפגין הינו ברמה התפתחותית נמוכה מהמצופה. כמו בהפרעות התפתחותיות אחרות, הגיל חשוב. על כן, ילדים צעירים לפני גיל בי"ס שמפגינים סימפטומים אלה, יכולים לעבור קפיצה התפתחותית מסוימת שתקטין את הפער ההתפתחותי ואת הסימפטומים. בדרך כלל נהוג לא לתת אבחנה של קשיי קשב וריכוז ולא להתחיל טיפול תרופתי לפני גיל 6. עם זאת, כאשר אנו רואים סימפטומים אשר משפיעים על הילד, כדאי ללכת לרופא התפתחותי או לנוירולוג ילדים על מנת שיתן חוות דעת. במידה ואנו חושדים שיש קשיים רגשיים שגורמים לסימפטומים, כדאי לפנות לפסיכיאטר שיוכל לעשות את האבחנה בין קושי רגשי לבין הפרעת קשב.
גם בגילאים צעירים, ללא טיפול תרופתי, ניתן לעזור לילד לפתח אסטרטגיות שונות שיוכלו לעזור לו להיות קשוב יותר. במידה ואנו רואים שהוא זקוק להוצאת אנרגיה רבה, אפשר לתת לו כדור שאותו ניתן למעוך, או לאפשר לו מספר הליכות לשירותים. או להשתמש בדמיון על מנת להפוך את ארוחת הערב למעניינת יותר.
מה נעשה עד כה?
שאלה חשובה מאד שלעיתים הורים וגם אנשי חינוך שוכחים, היא השאלה- מה נעשה עד כה? הכוונה גם לבית וגם לאזור הלימודי (גן/כיתה). חשוב להקדיש לכך מחשבה ולערוך ניסיונות כדי לראות האם התכווננויות שונות מצידנו, או הכנה של הילד לסיטואציות מסוימות יכולות לעזור, גם ללא אבחון הקושי. אתן דוגמא לשינוי שניתן לערוך בבית ולשינוי שניתן לערוך בגן. לדוגמא- אנו מבחינים כי בבית הילד מתקשה מאד לסדר את התיק לקראת יום הלימודים. מה עשינו עד כה? (הכוונה לא להערות והפצרות אלא לכלים קונקרטיים שיוכלים לתת מענה). ניתן להכין ביחד עם הילד שלט גדול עליו נכתוב יחד את הימים ואת המקצועות. נוכל להתאים סמל או סימן וצבע לכל מקצוע, לדוגמא- חשבון נסמן באמצעות סימן פלוס ומינוס על רקע צהוב, גם על המחברת והספר יופיע הסימן ונוכל לעטוף אותם בצהוב. כך, הארגון יהיה קל יותר עבור הילד. דוגמא אחרת- ילד שמתקשה לזכור בבוקר את כל המטלות (לצחצח שיניים, להתלבש, לגרוב גרביים, נעליים וכן הלאה). ניתן להכין שלטים עליהם ציורים, עם סדר ההתארגנות בבוקר. הילד יוכל ללכת לשלטים בכל פעם שצריך להיזכר מה לעשות כעת. דוגמא לשינוי שניתן לערוך בכיתה- המורה מבחינה בכך שהילד מתופף עם העפרון בזמן השיעור. לרוב היא מפצירה בו להפסיק, אך לעיתים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז ישנו צורך להזיז את הגוף על מנת שיצליחו להקשיב. ניתן לתת לילד כדור לחיצה, או אפילו משטח רך, עליו יוכל להמשיך לתופף עם העפרון ללא הפרעה, הדרכת הורים יכולה לשפוך אור על אפשרויות נוספות לעזור לילדכם עד לאבחון עצמו.
אבחנה מבדלת
מהי אבחנה מבדלת? הסימפטומים שאנו רואים בהפרעת קשב יכולים להיווצר לא רק מהפרעת קשב, אלא מהפרעות אחרות. ילד עייף יכול להפגין את אותם הסימפטומים, ילד עם קושי רגשי מסויים גם יכול להפגין את אותם הסימפטומים בדיוק. בעיות ראייה או שמיעה גם יכולות להיראות כמו הפרעת קשב וריכוז. כאשר אנו פונים לרופא התפתחותי או נוירולוג, חשוב להיות מודעים לכך שהוא צריך לעשות את האבחנה המבדלת. על כן, לעיתים הוא ישאל שאלות רבות שנראת "לא קשורות" ויבקש לערוך בדיקות נוספות.
במידה וראיתם שהסימפטומים מקשים על הילד ביום יום, ניסיתם לבחון האם הקושי נובע ממקור רגשי או קושי חברתי, או מבעיות שונות כגון קשיי ראייה ושמיעה והתבדתם. כמו כן, ניסיתם לערוך שינויים ביום יום בבית ובכיתה והרגשתם שאין שינוי משמעותי. ניתן לפנות לאבחון על מנת לקבל כלים מתאימים עבור הילד שלכם.
אז למי הולכים על מנת לאבחן הפרעת קשב?
ניתן לפנות לרופא התפתחותי, או לנוירולוג, או לפסיכיאטר. במידה ואתם חושדים שהקושי הוא רגשי יתכן שיפנו אתכם לאבחון אצל פסיכולוג אשר יבצע הערכה בתחום הרגשי, וגם לחלק הקשבי.
מה הההבדל ואיך נבחר? בגילאים הצעירים, גילאי גן לדוגמא, ניתן לפנות תחילה לרופא התפתחותי, אשר יכול לאבחן את ההפרעה בעצמו או לשלוח אתכם הלאה לנוירולוג, פסיכיאטר או פסיכולוג, בהתאם למה שהוא בחן וראה ולשיחה עמכם ועם הילד.
בגילאים הגדולים יותר- במידה ואתם מרגישים שישנה מורכבות הקשורה במקור רגשי נפשי, כדאי לפנות לפסיכולוג או לפסיכיאטר ולהתייעץ עמו.
כיצד מאבחנים הפרעת קשב וריכוז?
כיום ישנם כלים שונים אשר משתמשים בהם לאבחון, ישנם שאלונים אשר ההורים והמורה ממלאים, מבחנים ספציפים כתובים אשר מעבירים לילד, וגם מבחנים ממוחשבים לדוגמא MOXO, TOVA, ו-BRC.
אבחונים הנבחרים על ידי המאבחן, צריכים להיות מותאמים לילד ונערכים על פי שיקול דעתו של המאבחן.
חשוב מאד להגיע לפגישה למתן החזר תוצאות האבחון, בה המאבחן יוכל לעבור אתכם על התוצאות, על ההמלצות שלו להמשך, בבית ובמסגרת החינוכית.
האם חייבים ליטול טיפול תרופתי?
הורים רבים חוששים מאבחון מכיוון שהם חוששים מנטילת הטיפול התרופתי, במיוחד בגילאים צעירים, אך גם בגילאים הבוגרים יותר.
ישנן גישות שונות לנטילת טיפול תרופתי ולהורים שונים חוויות שונות. חשוב מאד לציין, כי הבחירה היא של ההורים. רצוי להתייעץ עם הגורם המאבחן על החשש במתן הטיפול התרופתי, ועל דרכים שונות לטפל בהפרעת הקשב.