אבחונים

אבחונים בגילאי בית ספר (אבל לא רק)

ילדכם הגיע לגיל בית ספר. כמה התרגשות יש בתחילת בית הספר היסודי, כשהקטנטנים שלנו הופכים פתאום לאנשים קטנים. בעצם, השינוי קורה בכל גיל וכל הזמן, אך יש משהו בכניסה לכיתה א' שלרוב משקף לנו את זה בצורה מרגשת ביותר. עם כניסת ילדכם למסגרת החדשה, אך לאו דווקא בשנה הראשונה, יתכן שאתם מבחינים שהוא מתקשה יותר או מתקשה פחות. הולך לבית הספר בהנאה, או להפך, מתקשה להיפרד או לקום בבוקר.

 בפגישתכם עם המחנכת ואולי אף עם היועצת עולים כל מיני ביטויים מעולמם החינוכי- "אבחון פסיכולוגי", "אבחון דידקטי", "אבחון פסיכודידקטי", "אבחון קשב וריכוז" ואולי אף מבקשים מכם או מציעים לכם לפנות ולבצע אחד מהאבחונים הנ"ל. לעיתים רבות ההורים, אשר עוסקים בתחומים אחרים וביטויים אלה אינם שגורים בעולמים כפי שהם שגורים בעולמם של הצוותים החינוכיים, לא בטוחים מה ההבדל בין הביטויים ובכלל, מה הנחיצות שלהם? אנסה לעמוד על ההבדלים בין האבחונים.

אבחון פסיכולוגי

אבחון פסיכולוגי הינו אבחון אשר בודק את יכולותיו של הילד או של הנער (או של המבוגר הפונה לאבחון). האבחון בוחן יכולות שפתיות מילוליות כגון אוצר מילים, ידע כללי ויכולת הבעה, ויכולות ביצועיות לדוגמא היכולת לבצע אנליזה וסינתזה, פירוק והרכבה, הבחנה בין עיקר לתפל ועוד. ליכולות אלה מחושב ציון הנקרא ציון IQ, יכולת אינטלקטואלית. חלק נוסף באבחון הינו חלק רגשי. 

הפסיכולוג בוחן את החוזקות והחולשות של הילד גם בתחום האינטלקטואלי אך גם בתחום הרגשי- איך הוא מתמודד עם תסכולים, באיזה אסטרטגיות הוא בוחר להשתמש כשלא מצליח או כשכן מצליח, הוא בוחן את הדימוי והערך העצמי שלו ומהם התכנים בעולמו הפנימי אשר מעסיקים אותו. כל אלה משפיעים על הילד לא פחות מהיכולות האינטלקטואליות שלו ולרוב גם משפיעים על הדרך בה הוא מתמודד בסיטואציות שונות של למידה בבית הספר. לדוגמא ילד שלרוב ימנע מקושי עלול להיראות בכיתה על ידי המחנכת כילד ללא מוטיבציה או ללא רצון להצליח ולעורר לעיתים אנטגוניזם. בסיומו של האבחון נכתבות המלצות להמשך המתבססות על החוזקות והחולשות וגם על הקשיים הרגשיים במידה ויש.

למה לבצע את האבחון?

אבחון מתבצע כדי לענות על שאלה מסוימת או חוסר בהירות שעולה אצל הצוות החינוכי או אצל ההורים בנוגע ליכולות שונות של הילד. בדרך כלל שאלה זו עולה לנוכח קושי הנצפה אצל הילד וישנו צורך להבין מהיכן קושי זה נובע. לדוגמא ילד שמסרב לבצע מטלות שפתיות ונמנע משיח ארוך, הגננת או המורה לא מצליחה להבין האם ישנו קושי ביכולות השפתיות או שהסירוב נובע ממצב רגשי? ניתן לפנות לפסיכולוג למטרת ייעוץ גם בשלב הזה כדי לבחון האם ישנה דרך להבין את המצב גם ללא אבחון פסיכולוגי.

במידה והשאלה נותרת בעינה ניתן לבצע אבחון שישפוך אור, על מנת לדעת כיצד לטפל במצב. טיפול הקשור לקושי רגשי יהיה שונה מטיפול הקשור לקושי שפתי. סיבה נוספת לביצוע אבחון הינה כשיש התלבטות בנוגע לעלייה לכיתה א', אז ניתן לבחון את יכולותיו של הילד ואת בשלותו על ידי הערכת בשלות או אבחון בשלות. סיבה נוספת הינה לבחון מסגרת לימודים מתאימה לילד. לעיתים כאשר הצוות החינוכי וההורים רואים כי הילד מתקשה מאד במסגרת הנוכחית ישנה אופציה לשקול מעבר למסגרת מתאימה יותר. על מנת לבחון את האופציה יש לבדוק את היכולות של הילד ואת מצבו הרגשי. בגילאים הבוגרים יותר לעיתים נבחר באבחון פסיכולוגי בעל חלקים דידקטיים הנקרא אבחון פסיכודידקטי.

למי פונים?

על מנת לבצע אבחון פסיכולוגי ניתן לפנות לפסיכולוג באופן פרטי. לעיתים האבחון מוצע במסגרת בית הספר או הגן אך לרוב הוא איננו מוצע ללא תשלום על ידי הקופה או על ידי השירות הפסיכולוגי החינוכי הציבורי.

אבחון דידקטי

אבחון דידקטי הינו אבחון הבוחן קשיי ולקויות למידה. הוא מורכב ממבחנים הבודקים את יכולת הקריאה, הכתיבה, חשבון, אנגלית ועוד. האבחון בודק גם תפיסה חזותית, תפקודים מוטוריים, יכולות זיכרון ועוד. מטרתו של האבחון הינו להבין עם אילו קשיים מתמודד הילד בתחום ההישגי הלימודי וכיצד ניתן להקל עליו. לקויות למידה יכולות לבוא לידי ביטוי בתחומים שונים, הקושי יכול להתבטא בקריאה או בכתיבה, בערוץ החזותי או בערוץ השמיעתי ועוד.

מדוע לבצע?

כשאנו רואים ילד שמתקשה לקרוא אנו רוצים להבין מה עומד בבסיס הקושי, האם הוא מתקשה לפענח את הסמלים מכיוון שישנו קושי בערוץ החזותי, האם ישנו קושי פונולוגי ואז איננו מצליח לשמוע את ההבדלים של התנועות השונות ועוד. מקור הקושי הינו קריטי מכיוון שכך נוכל לדעת כיצד לעקוף את הקשיים. לדוגמא, ילד שמתקשה בערוץ השמיעתי, עזרים חזותיים חשובים ללמידתו ועוד. חשוב לדעת שבדרך כלל אבחון דידקטי איננו מסמך קביל בועדות בית ספריות או חוץ ספריות הדנות בענייני שילוב או השמה ויש צורך באבחון פסיכולוגי או פסיכודידקטי.

אבחון פסיכודידקטי

אבחון פסיכודידקטי הינו אבחון המשלב את כל החלקים של האבחון הפסיכולוגי ואת החלקים הדידקטיים. אבחון זה נותן תמונה רחבה על הילד, מכיוון שהוא בוחן גם את היכולות האינטלקטואליות שלו, את היכולות השפתיות והביצועיות. הוא בוחן גם את החלקים הרגשיים וגם את החלקים הדידקטיים ההישגיים הנרכשים בבית הספר. המלצתי האישית להורים אשר רוצים לבחון את החלקים הדידקטיים של הילד בכדי להקנות ולהבנות לו אסטרטגיות למידה מותאמות יותר ליכולותיו, היא לערוך אבחון פסיכודידקטי ולא אבחון דידקטי. התמונה המלאה חשובה, לעיתים נראה ילד עם יכולות אינטלקטואליות גבוהות מאד, ילד נבון מאד, עם קושי רב בהישגים הלימודיים הבית ספריים. המענה הינו מדויק יותר כאשר אנו יודעים מהן החוזקות ומהן החולשות בבסיס יכולותיו של הילד. כך, אנו יכולים לחזק את השערתנו העולה בחלקים הדידקטיים או להבין את המורכבות של הקושי.

מדוע לבצע?

נפנה לאבחון פסיכודידקטי כשאנו רוצים להבין את הקושי של הילד באופן מלא וברור עד כמה שניתן, את הסיבות העומדות בבסיס הקושי ולמצוא עבורו את ערוץ הלמידה ודרך הלמידה המותאמת עבורו. בנוסף, על ידי ביצוע אבחון פסיכודידקטי ניתן לקבל שעות שילוב בבית הספר, כמובן בהצגת האבחון, בהתחשב בהמלצות הפסיכולוג ובשיקולו של בית הספר. שעות שילוב, הן שעות בהן הילד מקבל עזרה בתוך בית הספר ממורת השילוב, שהוכשרה ללמד ולהקנות אסטרטגיות לילדים בעלי קשיי ולקויות למידה. בהינתן אבחון פסיכודידקטי, בו כתובות המלצות ברורות על דרכי הלמידה המותאמות לילד, מורת השילוב יכולה להכיר ולהבין את הילד לעומק ולעבוד עמו בהתאם להמלצות. בנוסף, ניתן לבצע אבחון פסיכודידקטי כאשר עולה שאלה בנוגע למסגרת המתאימה עבור הילד. בדרך כלל את האבחון הפסיכודידקטי מומלץ לבצע החל מסוף כיתה ב', על מנת לתת לילד זמן לרכוש את הקריאה והכתיבה.

אבחון קשיי קשב וריכוז

ישנם סוגים שונים של אבחונים ושאלונים הבוחנים קשב וריכוז. בדרך כלל כאשר ישנה סיבה לבצע אבחון פסיכולוגי או פסיכודידקטי יש בחינה גם של תחום הקשב והריכוז וניתן לאבחן הפרעת קשב וריכוז במידה ונצפת או נבחנת. בנוסף, ישנם מבחנים ממוחשבים שונים הבוחנים מדדים שונים של מאפייני קשב וריכוז. על מנת לבחון קשיי קשב וריכוז ללא החלקים הרגשיים, היכולות וקשיי למידה, ניתן לפנות לאבחונים נוספים שאינם אבחון פסיכולוגי או פסיכודידקטי. אבחון זה ניתן לערוך דרך קופת החולים, באמצעות נויורולוג או פסיכיאטר.

למה לבצע?

על מנת לדעת מהי דרך ההתמודדות הטובה ביותר עבור הילד. לעיתים נראה מאפיינים מסוימים אצל ילד, כגון תזזיתיות וחוסר שקט. נוכל לשער שמאפיינים אלה קשורים לקושי רגשי או למוטיבציה נמוכה והם בעצם ינבעו מקשיי קשב וריכוז, או להפך, לחשוב שאנו רואים מאפייני הפרעת קשב וריכוז כשמאפיינים אלה הינם בעצם ביטויים של קושי רגשי. חשוב לדייק את מקור הקושי על מנת לתת את המענה המתאים. גם כשמאבחנים הפרעת קשב וריכוז לא תמיד ההמלצה וההחלטה תהיה טיפול תרופתי.

למי פונים

על מנת לבחון רק את מאפייני הקשב והריכוז ניתן לפנות לנויורולוג או לפסיכיאטר. אם אנו מבחינים כי ישנם גם קשיים לימודיים ורגשיים מומלץ להתייעץ עם פסיכולוג ולבחון האם כדאי לבצע אבחון פסיכולוגי או פסיכודידקטי.

לסיכום, אבחונים נועדו על מנת לשפוך אור על קשיים מסוימים של הילד, לבחון אותם לעומק, להבין אותם ואת מקורם ככל הניתן. בחינה זאת הינה במטרה לתת את המענה המדויק ביותר עבור הילד מכל הבחינות. לפני כל אבחון אני ממליצה לערוך פגישה עם הצוות החינוכי בגן או בבית הספר ולבקש את מלוא המידע בנוגע להתנהגותו ולתפקודו של הילד במסגרת. אני ממליצה לבחון האם ניתן לשער מהו מקור הקושי ואף לנסות לעשות התערבות מסוימת ולבחון האם היא מפחיתה את הקושי. לדוגמא אם אנו משערים שהקושי הינו רגשי ונובע מחשש, האם זימון של ילדים מסוימים לביתו של הילד תגרום לו להיות וורבלי יותר במהלך שהותו בגן. זכרו, תמיד ניתן להתייעץ עם פסיכולוג ולהעלות יחד איתו את התהיות וההתלבטויות בנוגע לעריכת אבחון.