הדרכת הורים

מהי הדרכת הורים?

יתכן ששמעתם בעבר מחברים או ממכרים שלכם ששיתפו שהם פנו ל"הדרכת הורים". יתכן שמישהו מהצוות החינוכי של ילדיכם אמר שאתם יכולים להיתרם מ"הדרכת הורים". יתכן ואתם בעצמכם חשבתם שתשמחו להתייעץ עם מישהו בנוגע לסוגיות משמעותיות בחינוך ובגידול ילדיכם. או אולי, התייעצות חד פעמית סביב קושי ספציפי שעלה פתאום ואתם רוצים לפתור אותו בדרך המדויקת ביותר. גם אם נחשפתם בעבר לביטוי "הדרכת הורים" וגם אם לא, לרוב ישנו ערפול סביב המושג. מה עושים בהדרכת הורים? איך זה נראה? במה מתמקדים? אנסה לענות על שאלות מרכזיות העולות סביב המושג "הדרכת הורים".

מדוע מגיעים להדרכת הורים?

הורים אשר מגיעים להדרכת הורים, פונים בדרך כלל סביב קושי מסויים. הקושי יכול להיות ספציפי, לדוגמא פחדים שצפים ומקשים על הילד להירדם ולישון היטב, קושי של הילד לקבל את גבולות הבית הגורם להתפרצויות זעם שונות, קשיים בגמילה, קשיים סביב מיומנויות חברתיות ועוד. הקושי יכול להיות גם כללי, לדוגמא תחושה שהקשר עם הילד לא מיטבי, שמשהו "לא עובד" בתקשורת מולו, או בין הילדים. הורים יכולים להגיע להדרכת הורים גם סביב נושאים הקשורים ללימודים, על מנת להבין את הקשיים של הילד בצורה טובה יותר ולעזור לו להתגבר עליהם. 

מה עושים בהדרכת הורים?

בדרך כלל בפגישה הראשונה ההורים מספרים על עצמם ועל הילד. על התפתחותו מגיל ינקות, על היכולות והחוזקות שלו וגם על הקשיים והאתגרים. בדרך כלל בפגישה הראשונה מבינים ביחד מהי מטרת המפגשים. לעיתים מספר הפגישות יהיה מצומצם. הקושי יהיה מאד ספציפי וההדרכה תתמקד במתן כלים ספציפיים לקושי, תוך דגש על התכונות של הילד ושל המשפחה. הרבה פעמים אפשר לקבל "טיפים" לכל קושי או אתגר ברחבי האינטרנט, אך ההבדל בפגישה שכזאת שבהיכרות עם המשפחה ועם תכונות הילד, התכנית שנבנה תהיה מדויקת ונכונה יותר. לעיתים ההורים יודעים בדיוק כיצד כדאי לפעול עם הילד שלהם, אך ישנו קושי רגשי גדול שמפריע. לדוגמא הורים שיודעים שהכי נכון להיות רגועים לנוכח התקפי הזעם של הפעוט, אך הרגש מציף אותם באותו הרגע. אז, ניתן לבחון את הסיבה לרגש שמציף ולחשוב על אסטרטגיות שיעזרו להורים ברגעים אלה.

במהלך הפגישות, ההורים והפסיכולוג מבינים ומגלים ביחד את עולמו הפנימי של הילד, וגם את עולמם הפנימי שלהם. ישנה התעמקות בכוחות הנפשיים אשר מפעילים דינאמיקות שונות במשפחה או בקשר עם הילד. במקביל, הפסיכולוג וההורים צועדים יחדיו במסע להבנת הצרכים של הילד, של ההורים ושל המשפחה. ההורים מקבלים כלים על מנת לענות על הצרכים הללו ולהשיג את המטרה לשמה הגיעו. במידה והכלים הספציפיים שקיבלו בהדרכה לא "עובדים", במהלך הפגישה הבאה ההורים והפסיכולוג בודקים באופן מעמיק מדוע ומדייקים יחדיו את המענה. לרוב המפגשים נגמרים כאשר הכלים שקיבלו ההורים מיושמים בצורה טובה ומופנמים ע"י ההורים ונראה שיש הטבה והקלה בקושי.

 

מדוע קשה לי לפנות להדרכת הורים?

לעיתים, הורים שמגיעים חוששים מביקורת או שיפוטיות של הפסיכולוג. חשוב לציין שאיש מקצוע, אשר למד את התחום, מגיע עם ידע רב שרכש שנים רבות. לצד זאת, ללא אמפאתיה והבנה אמיתית של הפסיכולוג את עמדת ההורים לא ניתן לבצע שום התקדמות טיפולית. על כן, עמדת הפסיכולוג היא מקבלת, מבינה ואמפאתית. הפגישה מהווה מקום בטוח עבור ההורים, שם ניתן לשתף בקשיים, בתחושות שונות, בתקוות וברצונות ההורים עבור הילדים שלהם ועבור עצמם.

לעיתים יש קושי בהגעה למפגשים, כיוון שהתחושה היא שאנו צריכים עזרה בהורות שלנו. אך לרוב, הורים שמגיעים לא צריכים עזרה בהורות, אלא קבלת ידע ספציפי הקשור לקושי ספציפי. לעיתים בעת קבלת הידע מאיש מקצוע, דברים רבים מתבהרים ונפתרים. לעיתים הורים רגישים, אשר מתאמצים עבור הקשר, מרגישים שעצם הפנייה לגורם אחר מעידה על כשלון או חוסר הצלחה. האמת שההפך הוא הנכון. התייעצות עם איש מקצוע, המבין בתחום הקושי הספציפי, דומה להתייעצות עם רופא כשהילד לא חש בטוב. לעיתים הפנייה דורשת מהורים רבים הרבה אנרגיה רגשית, אשר פעמים רבות מתפוגגת ברגע המפגש. 

 

האם אפשר להגיע להדרכת הורים לבדי ללא ההורה השני?

ישנה חשיבות רבה לכך ששני ההורים יגיעו להדרכה. הרבה פעמים ישנן עמדות לא מודעות שונות בין שני ההורים. העמדה ההורית היא מהותית להבנת הכוחות הפועלים במשפחה, ההבנה מה חשוב למשפחה ועל כן, חשוב לילד. או מה חשוב להורים, אך בניגוד לרצונם הילד לא רואה בכך חשיבות. כמו כן, כששני ההורים מגיעים ניתן להבין סיטואציות רבות בצורה יותר ברורה, מעמיקה ומדויקת. כך, המענה לקושי ולמטרה הינו מדויק ונכון יותר הן עבור הילד והן עבור שני הוריו. כמו כן, לעיתים הכלים שמקבל הורה שמגיע לבדו להדרכה לא מצליחים להיות מיושמים בצורה ברורה על ידי ההורה השני. כך, לעיתים נוצר בלבול או אף כעס. כמובן, שאם אין שום אפשרות להגיע יחדיו, ניתן להגיע להדרכת הורים בנפרד. כאשר ישנו קושי עדיף להגיע להדרכת הורים בנפרד מאשר לא להגיע כלל. עם זאת, כדאי לעשות את המאמצים הנדרשים עבור הגעה משותפת. כאשר ההורים גרושים, ההמלצה היא לרוב להגיע בנפרד לפגישות (ניתן כמובן לבחון את הדבר ספציפית לכל מקרה), מתוך הבנה שלכל הורה ישנם חיים נפרדים ומגורים בבית אחר, לרוב בעל חוקים שונים. 

 

האם בהדרכת הורים אדבר על עצמי או על הזוגיות שלי?

כאמור המפגשים מתרכזים בילד או בילדים ובקשר עם ההורים. חלק מהותי עם כך הינו שיח סביב התחושות שעולות בהורה במפגשו עם הילד. לעיתים התחושות קשורות לדמויות משמעותיות אחרות בחייו בהווה או בעברו ואפשר לדבר גם על הקשר בין הדברים. לעיתים, גם נושא הזוגיות עולה, סביב מחלוקות מסוימות הקשורות לילד. חשוב לציין שניתן ואף חשוב לגעת בכל התחומים שמעלים רגשות המשפיעים על הקשר עם הילד, כל עוד זה נוח ונכון עבור ההורה. עם זאת, המפגשים אינם מהווים טיפול זוגי, או טיפול להורים והנושא חוזר וסובב סביב הקושי והסיבה עבורה הגיעו למפגשים. לצד זאת, במפגשים אלה ניתן לחוות תובנות עמוקות לגבי נושאים רגשיים ונפשיים רבים. 

 

האם הילד צריך להגיע לפגישות?

בהדרכת הורים אנו משוחחים על הילד, אך הוא איננו צריך להגיע לפגישות. ההיכרות של הפסיכולוג את הילד נעשית באמצעות ההורים. במידה ועולה הצורך, לעיתים ניתן לקיים פגישת הערכה יחד עם הילד. 

 

מה ההבדל בין הדרכת הורים לטיפול רגשי?

בטיפול רגשי הפסיכולוג לומד את עולמו הפנימי של הילד באמצעות המשחק עם הילד או השיח (לרוב תלוי בגילו). במהלך הטיפול הפסיכולוג עובד עם הילד על הקושי, לצד הדרכת הורים. עם זאת, לרוב, בעיקר בגילאים הצעירים, הדרכת הורים לבדה יכולה להביא לשינוי ללא צורך בטיפול רגשי. במידה והגעתם להדרכת הורים ואתם שוקלים טיפול רגשי, המלצתי היא להעלות את האופציה בפגישה הראשונה. במהלך השיח הפסיכולוג יוכל לתת את המלצתו המקצועית לפי הצורך שעולה. לרוב ניתן להתחיל בהדרכות הורים ובמידת הצורך להתחיל טיפול רגשי. 

 

מאמרים בנושא הדרכת הורים ועשויים לסייע לכם

לעיתים, לפני שאנו פונים לייעוץ או הדרכה בנושא מסוים אנו מעדיפים לקרוא עליו קצת כדי להכיר ולנסות להבין אותו בעצמנו. זה טבעי לגמרי זו הסיבה שכתבתי את המאמרים שלפניכם. 

קשר עם אנשי חינוך

לרוב הקשר שלנו עם אנשי החינוך במסגרות של ילדינו יהיה קשר נחמד, נעים, אולי אפילו טוב. עד לרגע שנרגיש שהגננת או המחנכת או אפילו אחד מאנשי הצוות לא רואה אותו בעין טובה. לפעמים, אנחנו רק נרגיש ככה, מתוך הרגישות שלנו אל מול הילד שלנו, אך מתוך העובדה שאנחנו אנשים, אנושיים, שמגיבים להתנהגויות שהסביבה שלנו מייצרת, לעיתים באמת נוצרת דינאמיקה לא מיטיבית בין הילד שלנו לאיש צוות. קשה לנו כהורים לשאת את זה, ולרוב זאת תוצאה של המון דברים ושל הדינאמיקה עצמה של איש הצוות והילד.  מה כדאי לעשות במידה שאנחנו מזהים שקלענו לסיטואציה הזאת? לייצר קשר של חיבור ואמון עם איש הצוות – הרבה פעמים מתוך הכעס שלנו על היחס שהילד שלנו מקבל (או היחס שאנחנו חושבים שהוא מקבל), אנחנו

להמשך קריאה >>

על חברים שלא נראים לנו

לא פעם הילד או הילדה שלנו מתחברת עם אחת מילדי הגן או הכיתה, ואנחנו מרגישים שמשהו בדינאמיקה לא נעים לנו. לפעמים יש בדינאמיקה יחסים של שליטה, והילד שלנו או הילד השני מחליט את כל ההחלטות בצורה שאנחנו מרגישים שלא מותירה לצד השני ברירה. לעיתים יש בדינאמיקה מה שאנחנו נרגיש כזלזול או לקיחת האחר כמובן מאליו. לעיתים הדינאמיקה תמשוך את הילדים להתנהגויות יותר שובבות, בודקות גבולות או אפילו התנהגויות מסוכנות ועוד ועוד.  מה ניתן לעשות כשאנחנו מזהים זאת? להבין ולאפיין את הדינאמיקה – התבוננות בדינאמיקה עצמה תעזור לנו להבין לעומק מה מרחש בעולמו הפנימי של הילד שלנו. אני מציעה לשוחח עם הגננת או המחנכת, להבין איך היא רואה את טיב היחסים ובמקביל להתבונן בסיטואציות השונות. להתבונן בתגובות של הילד שלי לנוכח

להמשך קריאה >>

הקשר בין הערכים שלנו לחינוך שלנו

חלק ממה שעושים בטיפול, או בהדרכת הורים, זה להבין את הדפוסים שלנו ולחקור את המקור שלהם. ברגע שאנחנו מעלים אותם למודעות, קל לנו יותר להתבונן בהם ולהחליט – האם אני רוצה לשמר אותם או לשנות אותם? הדפוסים בהם אנו נוהגים יכולים לנבוע מדינאמיקות שנחשפנו אליהן ולקחנו חלק בהן מהילדות, ממודל מסויים שנחשפנו אליו ואז אנחנו מחקים אותו, או להפך- מנסים להתרחק ממנו עד כמה שאפשר.  לרוב, קשה מאד לעשות עצירה אקטיבית במהלך האינטנסיבי של החיים על מנת לבחון את הדפוסים שלנו ואנו פועלים בצורה אוטומטית. לרוב כאשר משהו בדפוסים שלנו כבר לא ישרת אותנו, רק אז נעשה עצירה ונחשוב עליהם. לדוגמא אם אני מרגישה קושי ביצירת קשרים חדשים וזה מפריע לי לתפקוד ולהתנהלות ולרווחה הנפשית שלי, אז סביר להניח שמתישהו

להמשך קריאה >>

על בילויים ועצבים

איך להתנהג כשהילדים שלנו בהתקף זעם במהלך בילוי? כל הורה מכיר את הרגע שבו הילד שלו מתעצבן, צורח, מביע תסכול, מורת רוח או סתם מתבאס, וכל זה בתוך סיטואציה שהייתה אמורה להיות – פשוט כיף. "אתה פשוט כפוי טובה!" חלק מההורים יגידו, או יחשבו. "אוף נהרס הכל"- גם מחשבה שרווחת ברגעים אלה. בגדול, אנחנו פשוט מרגישים שיש מין פנטזיה שמתפוצצת לנו בפרצוף, ואנחנו אפילו יכולים לחשוב- "למה לטרוח?". אז מה לעשות ברגעים בדיוק כאלה, כשיום כיף או שעה-שעתיים בהן היינו אמורים להנות ולייצר חיבור עם הילד שלנו, מקבלים תפנית והופכים מורטי עצבים ומתסכלים? קודם כל, עוד לפני הרגעים האלה, חשוב שנתכונן לזה שזה יקרה – שזה לא יפתיע אותנו. הילדים שלנו מתקשים לווסת את עצמם גם בחופשה, או ביום כיף

להמשך קריאה >>

איך לשחק עם הילדים שלנו?

משחק הוא ערוץ תקשורת נוסף וחשוב דרכו הילדים שלנו יכולים לעבד תחושות שונות, לפרוק את הקשיים שלהם, להתרגש ולשמוח מחוויות שחוו, לשחזר אכזבות ולממש חלומות. לרוב ובאופן נורמטיבי וטבעי, זהו ערוץ התקשורת העיקרי של ילדים. רוב זמן העירות שלהם הילדים שלנו עסוקים פשוט בלשחק, או עסוקים בכללי המשחק ובחוקיו. בעצם, כך הם חוקרים את העולם ואת עצמם כפרטים בעולם.  כהורים חשוב לנו לייצר עם הילדים שלנו זמן איכות שמאפשר קירבה וחיבור. לעיתים נצא לטיול, נלך לאכול גלידה, נרד לגינת השעשועים, נעשה יצירה משותפת, נקרא סיפור ועוד. ואפשר גם כמובן, לשבת ביחד איתם בחדר או בסלון ולשחק איתם. לייצר זמן משחק משותף. מכיוון שמשחק הוא ערוץ תקשורת משל עצמו, יש כמה דברים שיכולים לסייע ולהעצים את חוויית המשחק עם הילדים שלנו:

להמשך קריאה >>

איך לעזור לילד שלנו להתמודד מול אלימות?

כהורים, חשוב לנו שאף אחד לא יפגע בילדים שלנו. אנחנו רוצים ובצדק שהילדים שלנו ירגישו מוגנים ובטוחים. וכמובן שאנחנו רוצים שהם יכבדו את האחר ושיכבדו אותם. לרוב, זה די מבלבל אותנו כשהילד שלנו נכנס לסיטואציה בה הוא מרגיש שהוא לא מוגן או אפילו מותקף. מצד אחד, אנחנו לא רוצים לחנך לאלימות אלא לשלום, כבוד ושמירה על גבולות, אך מצד שני זה קריטי עבורנו לשמור על המוגנות שלו.    אז איך להנחות אותו להתנהג בסיטואציה אלימה? קו אדום – קודם כל חשוב שנגדיר ביחד עם הילד מהו הקו האדום שדורש ממנו לפנות באופן מיידי למבוגר, או להגן על עצמו. אנחנו נגדיר כמובן אלימות פיזית כקו ראשון, אך גם אלימות מילולית דורשת את עזרת הצוות החינוכי או ההורה, וכמובן נכניס לכאן גם

להמשך קריאה >>

איך לדבר עם הילדים שלנו על נושאים מורכבים?

השאיפה של רוב ההורים היא לייצר תקשורת בריאה ולשוחח עם הילדים שלהם באמצעות שיח פתוח ומחבר. לצד זאת, ישנם נושאים מסויימים שמעוררים בנו אי נוחות, בעיקר כשהילדים שלנו שואלים שאלות מסוימות שאנחנו לא בטוחים איך נכון לענות עליהן. לרוב נפגוש את הקושי הגדול ביותר בנושאים שנחווים מורכבים גם עבורנו, כגון: מיניות, דת, תוקפנות, אלימות, מלחמות ועוד. חשוב שנהיה ערים לכך שילדים שואלים שאלות מורכבות מאד גם בנושאים שנראים לנו פשוטים, כגון: חברויות ויצירת קשר עם האחר, ערעור ותהייה לגבי כללים, נורמות וחוקים, הענקת וקבלות מתנות ועוד.  הילדים שלנו נחשפים בהדרגה לנושאים שונים ומורכבים ועם התפתחות הטכנולוגיה, לעיתים החשיפה היא פתאומית, מציפה, לא מותאמת ואף מבהילה. באופן טבעי ונורמטיבי הדבר הראשון שנרצה לעשות הוא להרחיק אותם מהמידע הלא מותאם, אשר מתפרץ

להמשך קריאה >>

איך לעזור לילדים שלנו במפגש עם הקושי והתסכול?

  המציאות המודרנית הביאה איתה כל כך הרבה דברים טובים. מערך רפואי נרחב שמוביל לבריאות טובה יותר, אפשרויות תעסוקה והתפתחות רבות יותר, מודעות גבוהה לשיטות חינוך שונות ולבריאות הנפשית של הילד ולהתפתחותו התקינה, וכמובן עוד הרבה דברים נפלאים ונהדרים שמרחיבים את האפשרויות שלנו ואת איכות החיים שלנו. אך יחד עם זאת, המודרנה גם טומנת בחובה דבר אחד שפשוט מפריע לנו להיות מאושרים. הבטחה מסוימת שאנחנו לא צריכים לסבול, שיש אפשרות לסלק את הסבל, אם רק יהיה לנו קצת יותר כסף, קצת יותר סבלנות, קצת יותר… ממשהו. זאת תפיסה תרבותית מודרנית, וגם אנחנו כאנשים וכהורים לרוב שבויים בה וכל כך רוצים בה לילדים שלנו. אף הורה לא נהנה לראות את הילד שלו פוגש בתסכול, בסבל, בחוסר הצלחה. לעיתים, המפגש הוא אפילו

להמשך קריאה >>

רגרסיה אצל ילדים – מה עושים כשילדים מראים התנהגויות רגרסיביות?

מה זאת התנהגות רגרסיבית? כל הורה חווה בעבר את תחושת הבלבול או התסכול כשאחד מילדיו התנהג בצורה רגרסיבית. הכוונה היא להתנהגות שהופיעה בעבר וכבר נעלמה, ופתאום מופיעה שוב. לעיתים זאת התנהגות שאינה מקובלת חברתית או שאינה מקובלת עלינו כהורים ולעיתים זאת התנהגות שאינה תואמת גיל.  חשוב לציין כי לעיתים זאת התנהגות תקינה עבור משפחה אחת, שלא תעורר שום תגובה רגשית אצל אותה משפחה, אך אינה מקובלת במשפחה אחרת, שם תיחווה מדאיגה. לדוגמא דיבור בצעקות, ריצה או טיפוס בבית, ואפילו התנהגויות כגון הסתגרות, זמזום, ועוד. לעיתים התנהגות זאת הטרידה אותנו בעבר והתאמצנו מאד לעזור לילד לשנות אותה. לדוגמא: התקפי זעם, מציצת אצבע. לעיתים זאת התנהגות שנעלמה בשל התפתחות תקינה של הילד, לדוגמא- גמילה מחיתולים ועוד. לעיתים אלה התנהגויות שונות שהתפתחו אצל

להמשך קריאה >>

הצבת גבולות

גבולות נחוצים כדי שהילד ירגיש בטוח לחקור, ידע שיש מבוגר ששומר עליו וגם כדי לשמור על כללים ברורים בבית ומחוץ לבית. מהי הדרך הנכונה ביותר להציב גבולות לילדים?

להמשך קריאה >>

סמכות הורית

מצד אחד ילד זקוק לגבולות ברורים ומצד שני ילד זקוק להכלה, להקשבה ולגמישות. הנה מספר כללים שיכולים לעזור במציאת האיזון ובמציאת ההורות הנכונה לכם ולידכם.

להמשך קריאה >>
דילוג לתוכן