טיפול רגשי לילדים

מהו טיפול רגשי לילדים
ומתי צריך אותו?

ילדים מתמודדים עם קשיים רבים במהלך גדילתם והפיכתם למבוגרים, בתקווה מבוגרים עצמאיים, שיודעים לבטא את רצונותיהם וגם להתמודד עם אתגרי היום יום ועם תסכולים בדרך יעילה ומקובלת חברתית. לא הכרתי ילד שלא התמודד עם קושי, הרי קשיים הם חלק מהחיים שלנו, קשיים עוזרים לנו לצמוח ולגדול. אם כך, למה שילד יהיה זקוק לטיפול רגשי? ומה זה בעצם טיפול רגשי המותאם לילדים?

הקשיים הרגשיים הנפוצים בעקבותיהם פונים הורים רבים לייעוץ, הדרכה הורית או טיפול רגשי עבור הילד הינם קשיים עמם הילד מתקשה להתמודד בעצמו.
הקשיים מונעים מן הילד לפתח עצמאות או קשרים חברתיים, לעיתים הקשיים מונעים מן הילד להיות מסוגל להתמודד בצורה אדפטיבית עם תסכולים, הקשיים יכולים להיות כה גדולים שיקשו על הילד לישון כפי שצריך. 
כל קושי שאנו מבחינים בו, שגורם מצוקה וסבל בחיי היום יום, הוא שווה בדיקה – האם הקושי הזה הינו גדול מדי בכדי שיוכל הילד להתמודד עמו לבדו.

גם כשישנם קשיים כאלה, לא תמיד המענה הנכון או הראשוני הינו טיפול בילד, לעיתים פגישות עם ההורים יכולות להיות מענה נכון. פגישות עם ההורים, נקראים לעיתים על ידי גורמי מקצוע שונים "הדרכת הורים", אך בעיני השם טעון ולעיתים מטעה. משתמע מן השם המטעה, כי בפגישות אלה יושבים ההורים עם מחברת ועט ורושמים נמרצות עצות שונות אשר אני מעניקה להם בפגישה. לא כך הדבר.

עצות רבות ניתן למצוא היום בצורה פשוטה ומהירה בכל ערוצי התקשורת הקיימים – בספרים מומלצים, באינטרנט ובטלוויזיה. הייחודיות בפגישה עם ההורים היא התאמת הידע הרב הקיים לילד הספציפי הייחודי שלהם וגם להורים עצמם. בפגישות אלה אנו לרוב חוקרים ביחד את עולמו הפנימי של הילד, את הקשר של הילד עם האנשים המשמעותיים בחייו, את המפגש הראשוני שלו עם העולם ואת המפגש שלו כיום עם העולם.
אנו מנסים להבין את הכוחות הפועלים בעולמו וגם בעולמם של ההורים, על מנת להבין מהי דרך הפעולה הנכונה עבור הילד, עבור ההורים ועבור המשפחה כולה.
לעיתים, פגישות עם ההורים לא יהיו מספיקות וטיפול רגשי יהיה מענה מיטיב עבורו, כמובן, לצד המשך פגישות עם ההורים הכה חשובות.

בעיות רגשיות אצל ילדים

ברצוני להזכיר מספר קשיים רגשיים בגינם ניתן לפנות לפגישות הורים או טיפול רגשי. בגילאים הצעירים, לעיתים עולה קושי הקשור לגמילה מחיתולים והמתח שבין רצון הילד להיות עצמאי וגם להיות תלותי.
המתח בין להיות עדיין תינוק לבין רצון להיות ילד בוגר שמסוגל להחליט עבור עצמו. התגובה של ההורים וההבנה שלהם את התנהגותו של הילד הינה קריטית בשלב זה.
הורים רבים מוצאים עצמם חרדים לנוכח סיטואציה בה הפעוט מסרב לעזוב את החיתול, מבקש לעשות את צרכיו בחיתול או בתחתונים, או נמנע מלשבת על סיר או על אסלה.

חרדה מפעילה את כולנו, מתוך תחושה רגשית שחייבים לפעול מהר ובעוצמה, חרדה זאת מורגשת גם על ידי הפעוט ועל ידי התגובה שלנו להתנהגות ולבקשות שלו ולעיתים עלולה ומחריפה את הקושי.
קושי נוסף עמו מתמודדים הורים המתחיל בדרך כלל בגילאים צעירים (אך לעיתים מופיע בפתאומיות לתחושת ההורים בגילאים מאוחרים יותר) ומופיע שוב בעוצמה בגיל ההתבגרות, הינו קושי בהצבת גבולות.
לעיתים קושי זה נובע מרצון עמוק דווקא להיות מדויקים אל הילד ולתת לילד מקום להביע את עצמו.
מציאת האיזון הנכון הינה משימה לא פשוטה.

מצד אחד הצורך להציב גבולות וללמד את הילד מה מותר ואסור, הן מבחינת תפיסת העולם של ההורים והערכים שלהם והן מבחינת – מה מקובל ואיננו מקובל באופן חברתי, סביבתי ותרבותי.
צורך זה הוא חיוני להתנהלות תקינה ובריאה בעולם. מצד שני הרצון הגובר והמבורך בתקופתנו להיות קשובים לצרכים של ילדנו, גם הוא חשוב וחיוני לתחושת הביטחון של הילד.

הפרדוקס הידוע הוא שילד שהוריו לא מצליחים להציב לו גבולות ברורים מרגיש לעיתים דווקא חוסר ביטחון לחקור את העולם, או לעיתים מרגיש מבוהל מהעוצמה שלו, מהשפעת ההתנהגות שלו על אחרים ומהתפיסה של אנשים אותו כהרסני לרגעים. לעיתים הקושי נובע או מתגבר לנוכח מזג סוער של הפעוט או של הילד.
קושי זה יכול לבוא לידי ביטוי בעת כניסה למסגרת תובענית יותר מהבית.
לעיתים יתבטא הקושי בקשיי התנהגות ברמות שונות.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי התנהגויות אלה נובעות ממצוקה ויש לעזור לילד, שלא רוצה להרגיש חריג או שאיננו עומד בצפיות המבוגרים, אלא מבטא את מצוקתו בדרך זו.

בעיות בויסות רגשי אצל ילדים

אחד מהקשיים הגדולים עמם מתמודדים הורים הינו קושי בויסות הרגשי.
יכולת הויסות הרגשי הינה יכולת שמתפתחת בגילאים צעירים יחסית.
הילד לומד להכיר את רגשותיו, להבין שלעיתים הוא עצוב, לעיתים שמח, לעיתים מאוכזב.
הוא לומד מתי בדרך כלל הוא מרגיש את הרגשות השונים ומתחיל ללמוד כיצד להרגיע את עצמו במצבים אלה.
כל ילד מתמודד עם אכזבה או תסכול בדרך שונה, ממש כמו שלנו המבוגרים יש את הדרכים שאנו סיגלנו לעצמנו, חלקן יעילות יותר וחלקן יעילות פחות.

קושי בויסות הרגשי מתבטא בעוצמות רגשיות גבוהות של הילד, לעיתים ניתן לצפות אותן ולעיתים לא.
הילד מאד מתקשה לווסת את העוצמות הרגשיות הגבוהות ולהרגיע את עצמו. לעיתים קשיים בויסות הרגשי לא קשורים אך ורק לסביבה אלא גם למזג מולד ולגורמים שונים.
עוד קושי לא מבוטל הינו קושי במיומנויות חברתיות.
הילד מתקשה להתחבר לילדים אחרים, ליזום, או להפך, להמתין לתורו ולהתנהג בהדדיות כמצופה חברתית.
קושי זה מטריד הורים רבים.

כידוע, אנו יצורים חברתיים ורוצים שהילד שלנו יהיה חברותי על מנת שייהנה מהזמן המשותף שלו במסגרת עם ילדים אחרים. קושי זה יכול לנבוע ממקורות שונים, הוא יכול לנבוע מערך עצמי או דימוי עצמי נמוך, מנטייה לפרפקציוניזם, ממזג איטי או ממזג סוער, גם מקשיי קשב וריכוז, כמובן מקשיים תקשורתיים ועוד.
חשוב להבין האם הילד סובל ונמצא במצוקה כלשהי עקב מצבו החברתי.

הבנה זו, בנוסף להבנת מקור הקושי תעזור לנו לתת את הכלים הנכונים לילד.
בנוסף לאלה, הורים רבים מרגישים כי משהו בקשר שלהם עם ילדם לא מדויק ואולי אפילו לא מיטיב.
יתכן והקושי התחיל בגילאים צעירים מאד, אולי אף בינקות ונוצר קושי בהתקשרות הפוגע גם בילד וגם בהורה, ויתכן והקושי נובע ממשבר עכשווי בחייו של ההורה או בסביבה של הילד.
בגיל ההתבגרות נפוצים יותר קשיים הקשורים למצבי רוח האופייניים לגיל.
סערות ומתחים פנימיים, עצבנות ודכדוך הוא חלק משגרת יומם של המתגברים, הודות לשינויים הביולוגיים, הפיזיולוגיים והחברתיים עימם הם מתמודדים.

עם זאת, לעיתים נראה כי מצב הרוח הינו קיצוני ומאופיין בהתבודדות חריגה ותחושה של חוסר הנאה או חוסר משמעות, או עצבנות וכעס חריגים, אשר עלולים להיגרם כתוצאה מדיכאון, או בתחושות חרדה קיצוניות המונעות מן המתגבר להתמודד עם אירועים שונים, או שמחיר ההתמודדות גבוה.
גם דימוי גוף נמוך והפרעות אכילה מאפיינות שלב זה וישנה חשיבות רבה להתבוננות ההורים בהרגלי המתבגרים ובתגובותיהם להערות שונות בקשר להופעתם החיצונית או לאכילתם.

כאמור, ברגע שהורה מרגיש כי הקושי שחווה ילדו גורם מצוקה וסבל ופוגע בחיי היום יום ובשגרה שלו, הפנייה לייעוץ ולעזרה הינה חשובה. כפי שנכתב, בגילאים הצעירים יותר בעיקר, הפגישות עם ההורים יכולות להיות מענה מדויק ומספק עבור הילד. ההורים הינם המבוגרים המשמעותיים ביותר בחייו של הילד ושינוי קטן הנובע מהבנה מדויקת יותר של הצרכים שלו יכולה להביא לשינוי גדול בתחושותיו, במחשבותיו ובהתנהגותו. במקרים אחרים, במהלך הפגישה עם ההורים ובתיאום עמם, נראה כי הטיפול הרגשי יכול להיות מענה נכון לילד.

אז מהו טיפול רגשי בעצם?

בגילאים הצעירים הטיפול הינו באמצעות משחק, דרכו אנו מבינים את העולם הרגשי והנפשי של הילד, את הדרך בה הוא מבנה את העולם ואת דפוס היחסים שהוא יוצר עם האחר.

בגילאים הבוגרים יותר, השיח תופס יותר ויותר נפח בפגישה, כמובן הכל בהתאם לצורך של הילד. המטרה הינה לחקור, לעבד ולהבין יחד את הקשיים, אך לאו דווקא באופן מודע וישיר.
  
טיפול רגשי הינו תהליך ומסע משותף, לעיתים נראה הקלה בקשיים לאחר מספר פגישות בודדות ולעיתים נראה הקלה לאחר תקופת זמן משמעותית.

חשיבות הפגישות עם ההורים לצד הטיפול הינה קריטית, גם על מנת שהמטפל יוכל לשקף את אופי הטיפול להורים וגם כי כאמור, ההורים הינם המבוגרים המשמעותיים והחשובים ביותר עבור הילד.
תהליך משותף ומקביל, בו המטפל נפגש באופן תדיר עם הילד ועם ההורים לרוב יוביל לשיפור משמעותי, להטבה, לצמיחה ולהתפתחות רגשית.

לקריאה נוספת

גמילה מחיתולים
הגיל הרך

גמילה מחיתולים

תהליך הגמילה מחיתולים הינו תהליך חשוב בניית העצמאות של הפעוט ותחושת המסוגלות שלו מול העולם. איך נלווה את התהליך בצורה הטובה ביותר?

להמשך קריאה »