ההבדל בין פחד לבין חרדה

ההבדל בין פחד לבין חרדה

פחד הוא תגובה לסכנה ממשית ומיידית, כמו לדוגמא, אם נפגוש מולנו פתאום אריה ברחוב, אם תסע לעברנו מכונית נוסעת או אם נזהה אדם חשוד שעוקב אחרינו ברחוב. חרדה היא מצב בו אין גירוי ממשי אשר מעורר סכנה, אך ישנה תחושה חזקה של איום. לרוב מה שמעורר את תחושת החרדה הן מחשבות מודעות או לא מודעות לכך שמשהו רע עומד לקרות.

מהם התסמינים של חרדה?

התסמינים כוללים תסמינים רגשיים, גופניים, קוגניטיבים והתנהגותיים.

סימפטומים רגשיים יכולים לכלול- בלבול וחוסר ריכוז, חוסר אונים, חוויה של אימה ופחד חזק, תחושת חוסר מציאותיות וקהות חושים. סימפטומים גופניים עשויים לכלול- תחושת לחץ בחזה, תחושת מחנק, דפיקות לב, קושי לנשום, צמרמורת, הזעה, סחרחורת, רעד, גלי חום או קור, כאבי בטן ובחילות. סימפטומים קוגניטיביים עשויים לכלול- מחשבות קטסטרופליות לדוגמא- "זה בחיים לא יגמר", פחד מפני עילפון, מוות, או התקף לב, תחושה שאני משתגע. סימפטומים התנהגותיים עלולים לכלול- עילפון, הימנעות או פחד מסיטואציות או מקומות בהם עלולים להתרחש או התרחשו התקפי חרדה, קפיאה ותחושת שיתוק. 

מה קורה מבחינה פיזיולוגית?

המערכת הלימבית, מופעלת באמצעות הרגשות שלנו. כאשר אנחנו מרגישים תחושות חזקות של פחד, המערכת הלימבית שולחת אותות לגזע המוח והוא מפעיל את מערכת העצבים האוטונומית. ליתר דיוק, גזע המוח מפעיל את המערכת הסימפטתית שנמצאת בתוך מערכת העצבים האוטונומית. חשוב לדעת שהמסלול הזה תורם לנו, בעצם זה דבר טוב וחיובי, כי זאת המערכת שעוזרת לנו לשרוד. בעת חשיפה לסכנה, מופרש אדרנלין שמאפשר לנו להילחם, לברוח או לקפוא על מקומנו. האדרנלין גורם לתופעות של דפיקות לב, רעד ותחושה של חום שמתפזרת בכל הגוף. כך הגוף מכין את עצמו להתמודד עם הסכנה. לאחר סיום האירוע, המערכת שנקראת המערכת הפרה-סימפטתית נכנסת לפעולה והיא מאפשרת לנו להפחית את התופעות של עודף האדרנלין באמצעות אכילה, שינה והגעה למצב של רוגע מתמשך. כשהמערכות באיזון אין לגוף קושי להתגייס להתמודדות עם מצבי לחץ או לצאת ממצבים אלה. 

במידה והיינו חשופים לטראומה מהעבר, טריגרים שונים שהתקיימו בעת הטראומה יכולים להכניס את הגוף למצב של לחץ. לדוגמא, ריחות מסויימים, צלילים, קולות או מצבים מסויימים כמו- להשאר לבד בבית, ללכת לבד באיזור מסוים, לרדת במעלית ועוד. כך, גם כשאין באמת בסיס לאיום מתקרב, המוח שלנו מקשר את הטריגרים עם איום ממשי ומפעיל את המערכת הסימפטתית ומייצר חוסר איזון במערכות. כשיש חוסר איזון במערכות, ההתגייסות להתמודדות עם מצבי לחץ מעלה את האדרנלין עוד ועוד וגם בסיום מצבי לחץ אין השתחררות למרות שהם הסתיימו.

תגובות FFF

בשנת 1915 טבע וולטר קאנון הרופא והפיזיולוג, את המונח "הילחם או ברח" (FIGHT OR FLIGHT). זוהי התגובה האוטומטית והמהירה אשר פועלת באופן מיידי על מנת להגן עלינו מסכנה. היא מופעלת כאשר הגוף מזהה שאנחנו בסכנה שדורשת תגובה מיידית. התגובה יכולה להיות לחימה או הימנעות- בריחה. בעשורים האחרונים התגלתה תגובה שלישית שהינה קפאון (FREEZE). המערכת הפיזיולוגית שלנו היא פרימיטיבית וקדומה. בעבר רוב האיומים שעמדנו בפניהם בטבע, הצריכו מאיתנו להילחם, לברוח, או לקפוא על מנת להסוות את עצמנו מול טורפים. כיום, המערכת נותרה קדומה ופיזיולוגית, אך האיומים שאנו עומדים מולם השתנו ורובם הפכו איומים מנטאלים. כלומר, אם אנחנו עומדים בפני שודד או מכונית נוסעת, המערכת הזאת תסייע לנו, אך אם האיום שלנו הוא לדבר מול קהל, או להתראיין לתפקיד שאנחנו מאד רוצים לקבל, הרעד ודפיקות הלב לרוב יטרידו אותנו. כך בעצם, התגובה מתרחשת גם כשהאיום לא ממשי והמערכת מופעלת שלא לצורך. 

מה אפשר לעשות ואיך לטפל?

חרדה משפיעה מאד על איכות החיים ולעיתים גם גורמת לקושי משמעותי בתפקוד. החדשות הטובות הן שטיפול מסייע מאד בהפחתת סיפטומים ובטיפול בחרדה. ישנם שני טיפולים מרכזיים (למעט טיפול תרופתי):

טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הכולל מיפוי והבנת המצב הקיים, לימוד על מאפייני החרדה ותרגול כלים קוגניטיביים והתנהגותיים. על פי הגישה, חרדה היא תוצר של הפנמת דפוסי חשיבה והתנהגות אשר מעוררים חרדה ומקבעים אותה. כך בטיפול, מזהים את דפוסי החשיבה הבלתי יעילים ואת היכולת של המטופל להתמודד עם הסיטואציות המעוררות חרדה. 

טיפול דינאמי – על פי הגישה, חרדה נוצרת בעקבות רבדים לא מודעים שנותרו מודחקים. בטיפול חוקרים את הקשרים בין הקשיים עמם הגיע לבין עברו של המטופל. על פי גישה זאת, עצם העלאת קשרים אלה למודע ועיבודם מפחית את החרדה מאד ואף יכול להעלימה לגמרי, עקב התמודדות עם קונפליקטים וגילוי ישיר של מקור החרדה. הטיפול הדינאמי לרוב ארוך יותר בהשוואה לCBT, והוא מתמקד בחקר מערכות יחסים משמעותיות, עיבוד חוויות מן העבר, גילוי קונפליקטים לא מודעים והתמודדות עמם. 

חרדה זה מצב מציף ומתסכל, ובמהלך החרדה אין אפשרות לחשוב בצורה בהירה וברורה. הכל יראה לנו מפחיד, נוראי, בלתי נגמר ולא פתיר. חשוב לזכור שהמחשבות והרגשות העוצמתיים האלה שאנחנו חווים בעת חרדה- ידעכו. וכי יש פתרון ודרך לטפל בחרדה. לעיתים כשהחרדה דועכת, התחושה היא שזה עבר ואין צורך בטיפול. עם זאת, החרדה לרוב מגיעה בצורה גלית, חשוב להיערך אליה וחשוב לטפל בה, כיוון שהיא פוגעת באיכות החיים ובבריאות הנפשית ועלולה לייצר הימנעויות שאף יגבירו את החרדה.