למה לאבחן? אבחון בגיל הרך

גילאי טט"ח, ט"ח וגן חובה (אך לא רק)

בשנים האחרונות אנחנו שומעים סביבנו ובעיקר סביב המוסדות החינוכיים שיח על אבחונים. אנו שומעים את המילים "אבחון קשב וריכוז", "אבחון פסיכודידקטי", "אבחון פסיכולוגי", "אבחון דידקטי" ואף לעיתים "אבחון הדלגה" ו"הערכת בשלות" כשאנו מדברים על גילאי גן חובה בעיקר. אם אתם הורים לילדים צעירים יתכן ושמעתם מהגננת שכדאי לפנות ל"מכון להתפתחות הילד", על מנת לעבור "אבחון ריפוי בעיסוק", "אבחון קלינאית תקשורת" או בדיקה אצל רופא התפתחותי.

אני רוצה לנסות לעשות סדר בתחושת העומס והמוצפות שעולה לנוכח כל ההפניות השונות והאבחונים השונים אליהם מפנים אתכם ההורים, או במצב שאתם כהורים רואים קושי שעולה אצל הילד ולא בטוחים למי עליכם לפנות על מנת לערוך אבחון או בדיקה מתאימה. בכתבה זו ארחיב על האבחונים המאפיינים לרוב את הגיל הצעיר יותר (אך לא רק כמובן). לכתבה על אבחונים פסיכולוגיים, אבחונים דידקטיים, אבחונים פסיכודידקטיים ואבחון קשב וריכוז ניתן ללחוץ ישירות על הקישור בתחתית הכתבה.

"המכון להתפתחות הילד" הינו מכון המעסיק מגוון של מטפלים ובעלי מקצוע הבקיאים בהתפתחות הילד בגילאים הצעירים. המכון מאגד בתוכו מגוון של בעלי מקצוע, כך שניתן מענה וישנה הבנה של אספקטים התפתחותיים רחבים- ההתפתחות החברתית והתקשורתית, הרגשית, המוטורית, השפתית והקוגניטיבית. יתרון גדול בפנייה למכון להתפתחות הילד הינו בכך שלעיתים ישנו צורך בפגישה עם שני בעלי מקצוע או יותר על מנת להבין את הקושי כראוי.

כך, ניתן לבצע שני אבחונים או יותר בפנייה למכון להתפתחות הילד, באותה תחנה בדרך כלל. בעלי המקצוע יכולים להפנות את הילד לבעל מקצוע אחר במידת הצורך והם יכולים לשוחח ביניהם על מנת להבין את כל האספקטים של הילד בצורה יותר הוליסטית ומדויקת. כיום, צוות הגן מבין את היתרון הגדול בפנייה למכון זה בעת כל קושי שעולה ולא נדיר שהגננת מקיימת פגישה עם הורי הילד ומייעצת להם לפנות למכון להתפתחות הילד לבחינת קושי שנצפה בגן.

 

האם תמיד כשיש קושי הוא יקבל ביטוי בגן?

לעיתים ההורים יבחינו בקושי ולעיתים הגננת או הצוות במסגרת בו הילד לומד יבחינו בקושי. קל יותר לעיתים להבחין בפערים ובקשיים שונים כאשר מתבוננים בילד בתוך אינטראקציה חברתית. לעיתים הקושי יבוא לידי ביטוי בסביבה אחת אך לא בסביבה השנייה, לדוגמא הצוות יתאר קושי של הילד להתחבר ולשחק באופן הדדי, או ביישנות קיצונית, אך בבית ההורים ידווחו כי הקשרים שיוצר הילד בבית או בבית חברים עם ילדים בגילו נראים תקינים. כאשר זה המצב יש להבין מדוע עולים הקשיים במסגרת (או להפך).

 

אילו קשיים יכולים לעלות בגילאים אלה אשר דורשים בירור?

לעיתים נראה קושי שפתי או פער שפתי שיכול להתבטא באוצר מילים דל, או בקושי ביצירת משפט נכון מבחינה תחבירית או מבחינת הדקדוק, קושי בהגייה של המילים השונות ועוד. לעיתים הקושי השפתי יכול לגרום לקשיים נוספים, רגשיים או חברתיים. ילד בעל קושי שפתי יתקשה לעיתים להסביר או להביע את עצמו בפני מבוגרים וגם בפני ילדים אחרים והדבר יכול להיות מתסכל מאד עבור ילד צעיר. לעיתים ילד בעל קושי שפתי יהיה מודע לפער בינו לבין ילדים אחרים והחשש לשוחח עם אחרים ולפגוש את התסכול או הבושה בסיטואציה זאת יכולה לגרום לילד להימנע מסיטואציות חברתיות שונות ולשחק לבדו, או לשחק עם ילדים במשחקים אשר לא דורשים מלל רב.

כמובן, שלא תמיד הקושי השפתי יוביל לקשיים רגשיים או חברתיים אלה. כאשר הורה מבחין בקושי שפתי אני ממליצה לפנות לגננת ולצוות הגן, על מנת לבדוק האם גם הם מבחינים בקושי שפתי. למי פונים? ניתן לפנות לקלינאית תקשורת באופן פרטי או דרך קופת החולים, או לפנות ל"מכון להתפתחות הילד", שם יוכל הילד לפגוש קלינאית תקשורת ולבצע אבחון על ידה. לאחר ביצוע האבחון יינתנו המלצות האם ישנו צורך בטיפול אצל קלינאית תקשורת. בהינתן המלצה את הטיפול לרוב ניתן לקבל דרך ה"מכון להתפתחות הילד".

 

קושי נוסף יכול להתבטא בפער מוטורי. הפער יכול לבוא לידי ביטוי במוטוריקה הגסה- טיפוס, ריצה, משחקי כדור ועוד, או במוטוריקה עדינה- החזקת צבע או עיפרון, קושי בציור חופשי או בהעתקת צורות וסימנים שונים. גם קושי מוטורי יכול להוביל לתסכול בעת זמני עבודה בגן בהם מכינים יצירות שונות, או בזמן המשחק החופש בחצר. לעיתים תסכול זה עלול לבוא לידי ביטוי על ידי התפרצויות שונות וקושי לווסת את הרגשות. קושי נוסף הינו קושי בוויסות החושי. הקושי הינו קושי בעיבוד החושי, המתבטא בחוסר וויסות של החושים. קושי בעיבוד הקושי יכול להתבטא במגע- לדוגמא רתיעה ממגע, או חוסר יכולת לשאת פתקיות של בגדים על מגע העור, או להפך בצורך מוגבר במגע חזק או בסוגי מגע שונים, או גם וגם. הקושי יכול להתבטא בחוש הראייה- קושי לשאת תאורה חזקה לדוגמא. הוא יכול להתבטא בחוש השמיעה- לדוגמא קושי לשאת רעשים חזקים ועוד.

לעיתים הקושי בוויסות החושי יכול לגרום להצפה חושית ברגעים בהם הילד נחשף לגירויים רבים בעת ובעונה אחת, לדוגמא בעת יציאה לחצר בגן. אז לעיתים נראה את הילד עומד וזקוק לזמן על מנת להתרגל, ולא פועל באופן מיידי. לעומת זאת, לעיתים נראה ילד שיש לו תת תגובתיות למגע. נראה אותו נופל ולא מתלונן על כאבים חזקים, למרות שקיבל מכה חזקה. למי פונים? ניתן לפנות למרפאה בעיסוק באופן פרטי או דרך קופת החולים, או לפנות ל"מכון להתפתחות הילד", שם יוכל הילד לפגוש מרפאה בעיסוק לצורך אבחון והמלצות לטיפול במידת הצורך.

 

קושי אחר יכול להתבטא בפן החברתי. כאשר הילד מתקשה להתחבר לילדים אחרים או שנראה כי הוא מתקשה להבין את הסיטואציה החברתית הדבר יכול לנבוע מסיבות שונות- ביישנות וחשש, חרדה, מאפיינים של קשיי קשב וריכוז, קשיים תקשורתיים ועוד. למי פונים? ניתן לפנות לשפ"ח- "שירות פסיכולוגי חינוכי", זהו שירות פסיכולוגי ציבורי, שם ניתן לרוב להיפגש עם פסיכולוג המסגרת ללא תשלום. הפסיכולוג יוכל לשוחח עם ההורים ולהמליץ על פנייה לגורמים המתאימים לאחר בירור מקיף של הקושי.

בגילאי גן חובה אנו שומעים לעיתים על "אבחון הדלגה" או "אבחון/הערכת בשלות". הערכת בשלות, הינה הערכה פסיכולוגית אשר נועדה לילדים אשר נולדו בסיום השנה, בדרך כלל לילידי אוקטובר נובמבר ודצמבר. באופן אוטומטי כל הילדים בגן החובה שנולדו באותו השנתון עולים לכיתה א', גם הילדים שנולדו בינואר (הם הגדולים מבין הילדים בשנתון) וגם הילדים שנולדו בדצמבר (הם הקטנים באותו השנתון). במידה וההורים או צוות הגן חושב שהילד יתרם משנה נוספת בגן חובה, או שההורים מתלבטים בשאלה, לרוב יש צורך בהערכה פסיכולוגית בה נבחנת הבשלות של הילד עבור כיתה א'. ישנם מספר אספקטים של בשלות, בין היתר בשלות קוגניטיבית, חברתית, רגשית ומוטורית. לעיתים נכנסים שיקולים שונים אל תוך ההחלטה לדוגמא חברים קרובים שעולים לכיתה א', או אח שעולה לאותו גן חובה בו לומד הילד.

כאמור, את ההערכה יש לבצע רק כאשר יש מחשבה או התלבטות של הצוות או ההורים כי שנה נוספת בגן חובה תיטיב עם הילד. במידה וצוות הגן ממליץ על עלייה לכיתה א' וההורים מעוניינים ובטוחים כי עלייה לכיתה א' היא נכונה עבור ילדם כמובן שאין צורך בהערכה. למי פונים? בדרך כלל השירות הפסיכולוגי החינוכי בעיר מעניק אפשרות לבצע את ההערכה ללא תשלום. במידה וההורים מעוניינים הם רשאים לפנות לפסיכולוג באופן פרטי לביצוע ההערכה. "אבחון הדלגה" הוא אבחון המתבצע על ידי פסיכולוג על מנת להעריך את היכולות השונות של הילד ולבחון האם נכון לילד לדלג על גן חובה הישר לכיתה א'. 

השאלה הראשונה הנשאלת היא מה הצורך של הילד עליו ביקשו לענות ההורים או הצוות החינוכי בהדלגה זו. באבחון זה בוחן הפסיכולוג את היכולות השונות של הילד כאמור, אך גם את הבשלות הרגשית, החברתית, הקוגניטיבית והמוטורית. בדרך כלל, המלצת האבחון היא חיונית ונדרשת על מנת לבצע את ההדלגה. למי פונים? ניתן לפנות לפסיכולוג באופן פרטי עבור ביצוע האבחון. בדרך כלל השירות הפסיכולוגי החינוכי איננו מבצע אבחוני הדלגה ללא תשלום, לעיתים ניתן לערוך את האבחון בשירות הפסיכולוגי החינוכי בעיר בתשלום.

 

המלצתי האישית היא – כשיש ספק אין ספק. אם אתם ההורים חושדים שיש לילד קושי מסוים, או שהצוות החינוכי המליץ על בחינת קושי ספציפי של הילד, כדאי לבדוק. היום ניתן לרוב להגיע לבעל מקצוע לבחינת הקושי באותו אופן בו אנו קובעים תור לרופא מומחה עבור מכאובים פיזיים שונים. לעיתים המענה הטיפולי הוא פשוט וקל ולעיתים יש צורך בפגישות לאורך תקופה עם בעל מקצוע, גם פגישות תכופות יותר לאורך זמן ניתן לרוב לקבל דרך קופת החולים. עזרה זו יכולה להיות מהותית להמשך ההתפתחות של הילד ולרווחתו החברתית, הרגשית והנפשית בגן ובכלל.

הכותבת הינה פסיכולוגית בהתמחות חינוכית, בעלת תואר ראשון ותואר שני בפסיכולוגיה. עובדת כפסיכולוגית בית ספר ומלווה גנים. מטפלת טיפול רגשי בילדים ומעבירה הדרכות הורים.