לא פעם הילד או הילדה שלנו מתחברת עם אחת מילדי הגן או הכיתה, ואנחנו מרגישים שמשהו בדינאמיקה לא נעים לנו. לפעמים יש בדינאמיקה יחסים של שליטה, והילד שלנו או הילד השני מחליט את כל ההחלטות בצורה שאנחנו מרגישים שלא מותירה לצד השני ברירה. לעיתים יש בדינאמיקה מה שאנחנו נרגיש כזלזול או לקיחת האחר כמובן מאליו. לעיתים הדינאמיקה תמשוך את הילדים להתנהגויות יותר שובבות, בודקות גבולות או אפילו התנהגויות מסוכנות ועוד ועוד.
מה ניתן לעשות כשאנחנו מזהים זאת?
להבין ולאפיין את הדינאמיקה – התבוננות בדינאמיקה עצמה תעזור לנו להבין לעומק מה מרחש בעולמו הפנימי של הילד שלנו. אני מציעה לשוחח עם הגננת או המחנכת, להבין איך היא רואה את טיב היחסים ובמקביל להתבונן בסיטואציות השונות. להתבונן בתגובות של הילד שלי לנוכח הצד השני ולהפך. לדוגמא: אני יכולה להבחין שהילד שלי עושה כל מה שילד אחר אומר. בהתבוננות עמוקה יותר, אני רואה דפוסים של שליטה. הילד אחר אומר לילד שלי איך להתנהג, והילד שלי לא חושב כלל, אלא פועל. אני בודקת איך מצב הרוח שלו לנוכח הסיטואציה- האם הוא פועל אך הוא עצבני וכעוס? או שמח ומרגיש הקלה? האם מתישהו הדינאמיקה מתהפכת והילד שלי הוא זה שמחליט?
לבדוק מה הצורך של הילד שלי – ההבנה הזאת תהיה מורכבת גם מההתנהגות בה צפינו וגם מהרגשות לנוכח הסיטואציה (לפי הבנתנו וההכרות שלנו את הילד שלנו). אם נמשיך עם הדוגמא הקודמת, ראינו שלאורך זמן ולאורך כל הסיטואציות, הילד האחר מחליט עבור הילד שלנו איך להתנהג. מבחינה רגשית הילד שלנו נראה שמח ונינוח. אנחנו יכולים רק לשער מה הצורך של הילד, אבל השערה זאת חשובה על מנת שנוכל להמשיך ולבדוק אותה. אפשר לשער שהילד מקבל מענה לצורך שלו בביטחון או בשעשוע ובריגושים. אם יש לנו את ההשערה הזאת, נוכל לבדוק אם הילד שלנו בשאלות. חשוב שנשאל בסקרנות, לדוגמא: "יכול להיות שמאד כיף לך לשחק עם החבר כי אתם עושים ביחד דברים מרגשים?" או "יכול להיות שנעים לך שהוא מחליט כי אתה לא צריך להחליט?". אם נראה שהילד שלנו כועס ומצוברח ועדיין פועל בתוך הדינאמיקה הזאת, נוכל לשער- אולי הוא מקבל מענה על צורך לקשר ולשייכות? לא תמיד נקבל תשובה ברורה, אבל חשוב שהשאלה הזאת תנחה אותנו כשאנחנו חושבים- מה הילד שלנו מקבל מהחברות הספציפית הזאת.
להבין איפה זה פוגש אותי – בדרך כלל כשיש יחסים ספציפיים שמטרידים אותנו, לצד אפשרות כי באופן אובייקטיבי היחסים מייצרים קושי לילד שלי, יכול להיות גם מימד נוסף שהוא סובייקטיבי- עד כמה סוג כזה של יחסים מייצר אצלי דחייה ומדוע. לדוגמא, אם אני רואה שהילד שלי התחבר לילד אחר וההתנהגויות שהם מייצרים ביחד הן התנהגויות שבודקות גבולות. התנהגויות שובבות מאד שאף מייצרות קושי לגננת או למחנכת להתנהל במהלך היום- ואני מגיבה לכך רגשית ומתקשה מאד להכיל את היחסים האלה, כדאי שאבחן מול עצמי מה אני מרגישה מול סמכות, כללים וגבולות. האם לי חשוב מאד להתנהג בצורה מנומסת, נעימה ומותאמת? מתי בפעם האחרונה התנהגתי בצורה שהיא לא הולכת בקו אחד עם הכללים ומה הרגשתי?
להזמין את הדינאמיקה הביתה – לרוב אני מציעה להזמין את הילד הביתה, לפחות פעם אחת. לפגוש את הדינאמיקה מקרוב. להכיר אותה. עד כמה אני יכולה לעזור לילד שלי להיות בתוך הדינאמיקה אבל בצורה מאוזנת יותר? עד כמה תיווך עובד בקשר הזה, או שהילד שלי לא מוכן להקשיב לי כשהוא בתוך הסיטואציה? – מכיוון שאני יודעת מראש שזאת דינאמיקה שלא פשוטה לי, עדיף לקבוע זמן מאד מוגדר ויחסית קצר לביקור, לתאם עם ההורה של הילד השני שיגיע לאסוף אותו בעוד כשעה, וגם להשאיר פתח לאיסוף מוקדם יותר במידה ויהיה צורך. בנוסף, כדאי להיערך גם מבחינה רגשית לכך שהדינאמיקה כנראה תהיה מציפה עבורי, אבל זאת הזדמנות להתבוננות וללמידה על הילד שלי. כך, שכדאי שאתן לילדים מרחב לשחק ביחד מבלי לתווך בצורה מאד אינטנסיבית. מצד שני, כמובן שברגע והמשחק הופך למסוכן או ללא מקובל עלינו מבחינה ערכית נעצור אותו מיד.
להרחיב מעגל חברים ולפתוח אופציות לדינאמיקות נוספות – לרוב לא כדאי להפריד את הילד מהחבר. מה שכן אפשר זה להרחיב את מעגל החברים ולפתוח אופציות לעוד דינאמיקות. בעצם, נעזור לילד שלנו לבחור את הדינאמיקה שהוא כרגע רוצה להתנסות בה מתוך סל של דינאמיקות. אפשר ממש לעזור לו להמשיג את הקשר עם חברים לדוגמא: "כשאתה עם יהלי אתם לרוב משחקים במשחקי קופסא בצורה מאד רגועה", "כשאתה עם יעל אני רואה שכיף לכם בעיקר לטפס ביחד ולהתרוצץ". כמובן שאנחנו לא נרצה לעשות פיצול חד מדי, גם עם יעל יכול להיות שישנם רגעים שהוא משחק ברוגע ולהפך. אבל כן נרצה להעלות למודעות שיש סוגי דינאמיקות שונות, ובכל דינאמיקה יש את הצרכים שנענים וגם את ה"מחיר" שהילד משלם. לדוגמא- דינאמיקה מסוימת עונה לילד על הצורך בביטחון ובשייכות. כשהוא משחק ספציפית עם אותו ילד הוא מרגיש הכי בטוח ושייך, אבל המחיר שהוא משלם זה בצורך בעצמאות שלו ובכך שהוא ירגיש תלות כלפי אותו ילד. אנחנו לא ממש יכולים לדבר בצורה כזאת עם הילדים שלנו, אבל אנחנו כן יכולים לשוחח איתם על הרגעים הכייפים והדברים הטובים שאנחנו מקבלים במשחק עם החבר, לצד הדברים הפחות כייפים. כשאנחנו ממשיגים את זה בצורה כזאת, הילד יכול להתחיל ולהבין את המורכבות שיש ביחסים, ואת היכולת שלו לבחור, מתוך ידיעה מה הוא מרוויח וגם מול מה הוא צריך להתמודד.