גמילה מחיתולים, איך עושים את זה נכון?
בידקו האם הפעוט בשל
לפני שאתם מתחילים, בידקו האם זהו הזמן הנכון ביותר עבורו. לעיתים אנחנו מופעלים על ידי גורמים חיצוניים שונים. לדוגמא, בדיוק הגיע האביב וזוהי התקופה ש"כולם" נגמלים בה. או שהילד כבר בן שנתיים וחצי ונאמר לכם שזהו הגיל הנכון לגמול אותו. או שאולי ראיתם פעוטות אחרים בגילו של הילד שכבר גמולים, או שהילד הגדול שלכם נגמל בדיוק בגיל הזה או לפני. חשוב מאד לנסות לנטרל רעשי רקע כאלה. כל ילד הוא שונה והפעוט שלכם יאותת לכם כאשר הוא בשל לתהליך. תהליך זה הינו תהליך חשוב מאד בביסוס העצמאות והנפרדות של הילד מההורה. על כן, חשוב לעשות אותו בזמן שלו. אז איך נבדוק האם הפעוט בשל?
אנו בעצם רוצים לבדוק האם הילד בשל ממספר אספקטים לתהליך הגמילה. תחילה, האם הילד בשל מבחינה פיזיולוגית- כלומר, האם הוא יכול פיזית להגיע אל הסיר ולהתיישב עליו. האם הילד בשל מבחינה ורבאלית? האם הוא יכול להגיד את המילים "פיפי" ו"קקי" ומבין את משמעותן? או יכול לסמן ולהצביע כאשר הוא מרגיש צורך? מבחינה קוגניטיבית הפעוט צריך להבין את המשמעות של עשיית פיפי וקקי בסיר או בשירותים, שגם אמא ואבא עושים שם את צרכיהם. מבחינה מנטלית ורגשית, הפעוט צריך להתעניין בגמילה. כאשר הוא בשל נראה נסיונות להורדת החיתול, חיקויים שונים של המבוגרים אשר עושים את צרכיהם בשירותים, נראה שהוא מסמן כשהוא עושה קקי ולעיתים גם פיפי.
עשו את ההכנות יחד עם הפעוט
מומלץ מאד לא להוריד את החיתול בפתאומיות ללא הכנה. תהליך זה הינו הדרגתי ומשמעותי והכנת הפעוט לתהליך מאד עוזרת לתהליך. ניתן לבחור תאריך ייעודי, לדוגמא בעוד כשבוע או שבועיים ובינתיים להתחיל בהכנות. נתחיל מהקראת סיפורים שונים על גמילה מחיתולים, ישנם בשוק ספרים נפלאים, אשר ילדים מתחברים אליהם במהירות. נפנה את תשומת ליבם לכך שבני הבית הולכים לשירותים, או שילדים אחרים עושים את צרכיהם בסיר או בשירותים. אם זה נוח לכם, אפשר להכניס אותו לשירותים אתכם. מומלץ גם ללכת ביחד יום לפני ולבחור את הסיר בשיתוף פעולה ובאווירה חגיגית ושמחה.
פספוסים זה חלק מהותי מהגמילה
גם ההורים צריכים להיות מוכנים לתהליך. לרוב, ישנם לא מעט פספוסים. גם בימים הראשונים, אך גם בשבועות ולעיתים בחודשים הקרובים יהיו פספוסים מדי פעם. גם אתם ההורים, צריכים להכין את עצמכם להתמודדות זאת. ההכנה היא בעיקר מנטאלית אך גם פרקטית. אתם יכולים להכין מבעוד מועד מגבונים גדולים לרצפה או סמרטוטים רבים מבגדים ישנים, או כל ציוד שהוא שיוכל להקל את הניקיון כשיגיעו הפספוסים. התגובה של ההורים לפספוסים היא קריטית לתהליך. הילד מתרגל ולומד להיות עצמאי ולעיתים הוא לא זוכר שהוא ללא חיתול, הוא לא מספיק להגיע לסיר, או שהוא מתעניין ובודק מה קורה כשהוא עושה פיפי על הרצפה. התגובה היא קריטית, מכיוון שעל פי התגובה שלכם, הילד לומד על החיים. הוא לומד כיצד מגיבים לכך שהוא טועה ועד כמה מפחיד זה לטעות. במידה והורים מגיבים בזעם ובכעס לפספוסים, הפעוט עלול לחוש חרדה, אשר בתורה עלולה לגרום לפספוסים רבים, או לא לגרום לפספוסים אך ללמד את הילד שבמידה והוא טועה העולם כועס מאד וזה מפחיד. הדרך הנכונה להגיב לפספוסים היא- לא לעשות מכך עניין גדול. אפשר להגיד לפעוט "עשית פיפי/קקי", אפשר להוסיף "כמעט הגעת לסיר" או "בפעם הבאה זה יהיה בסיר!" ולנקות ללא עניין רב. המסר אמור להיות, שזהו תהליך, שאתם מאמינים ביכולות שלו לעשות את צרכיו בסיר באופן עצמאי, ושכך לומדים.
אל תלחצו על הפעוט
חשוב מאד להעביר את המסר שהאחריות היא שלו ולהגיע לתהליך עם הרבה אורך רוח. אתם יכולים להזכיר לו בהתחלה לשבת על הסיר, או לשאול אותו האם יש לו פיפי. אך לאט לאט (ועדיף כמה שיותר מוקדם)- תניחו לו. כשאתם תהיו נינוחים, גם הוא יהיה נינוח. אם תילחצו עליו להתיישב בשירותים או בסיר כל כמה זמן, הפעוט יחווה לחץ, אשר תעיב על התהליך.
ואיך נגיב כשהוא עושה בסיר?
נשמח כמובן. עם זאת, אנו רוצים שההנעה של הפעוט לעשות את צרכיו בסיר תהיה פנימית. כלומר, שהוא ירצה לעשות את זה כדי לחוש עצמאי ובעל שליטה, ולא כדי לרצות את אמא ואת אבא. על כן, אנחנו מלווים אותו בתהליך, ושמחים בשבילו. נשבח אותו כמובן, אך זיכרו לא לעשות גם מזה עניין יתר על המידה, כדי לשמור על המוטיבציה הפנימית שלו.
פרסים?
חלק מההורים אוהבים את גישת הפרס, כלומר, לתת לילד פרס בכל פעם שהוא מגיע לסיר או לשירותים. עם זאת, ממש בהמשך לסעיף הקודם, אני מאמינה במוטיבציה פנימית חזקה של הפעוט להרגיש שהוא עצמאי ומסוגל. ההתלהבות וההתרגשות האותנטית שלנו מהתהליך ומההצלחות שלו ללמוד ולהכיר את גופו היא הפרס. מצד אחד להראות לו שאנו מתלהבים, אך לא להתלהב יותר מדי, כיוון שזה משהו טבעי, אנו רוצים לעודד אותו למוטיבציה פנימית ולא חיצונית. נשמח בשמחתו, נעודד אותו, נתמוך בו ונאמין בו.
גמילת לילה יחד עם גמילת יום?
תלוי. לא תמיד כדאי לנסות לגמול גם את גמילת הלילה יחד עם גמילת היום, מכיוון שגמילת לילה קשורה להבשלה פיזיולוגית לא מודעת שהיא שונה מגמילת היום. נכון יהיה לבדוק את החיתולים בלילה, אם אתם רואים שהילד קם לרוב יבש, אפשר להתחיל גם גמילת לילה. אך אם אתם רואים שלמרות שגמילת היום הולכת טוב, בלילה החיתול עדיין רטוב, אל תמהרו לוותר עליו בלילה.
חווים התנגדות מהפעוט?
בתקופה זו הפעוטות מאד רוצים להביע את העצמאות שלהם ואת יכולת הבחירה שלהם. זה גיל בו אנו מתחילים לראות פעמים רבות מאבקי כוחות על נושאים שונים- לבוש, שעות שינה, אוכל. מאבקי כוחות מאופיינים בכך שכל צד מושך לכיוון שלו, על מנת לחוש שליטה באמצעות כוח. ההורה מפעיל כוח באמצעות עונשים, איומים או גם הבטחות שונות במידה והפעוט יסכים לדבר מה. הפעוט מצדו יעשה הכל כדי לזכות בתחושת הניצחון והשליטה. התחושה היא שההורים והפעוט מחזיקים חבל וכל אחד מושך בו לצדו במטרה להפיל את הצד השני, ומי שנשאר עומד מנצח. כאשר נקלענו למצב זה של מאבק כוחות, הפעוט אשר משתמש בכל האמצעים שיש לו על מנת לנצח, עלול להכניס גם את תהליך הגמילה לתוך מאבק הכוחות. כך, כאשר הוא מרגיש במאבק, אתם עלולים לחוש התנגדות שמקורה בגמילה. הוא יכול פשוט באותם הרגעים להטיל את מימיו על הרצפה לדוגמא ועוד. במידה ואתם חווים תגובת התנגדות מהפעוט בנוגע לגמילה, מומלץ להבין את הקושי בצורה בהירה עד כמה שניתן. לבחון איפה עוד אתם חווים את הקשיים וכיצד ניתן לפתור אותם. אם דיברנו על חבל שכל אחד מושך בקצהו, אנו נרצה להחזיק את החבל יחדיו, באותו הצד. לפעמים אנו כבר נקלעים לאיזה "לופ" וכדאי לפנות לייעוץ על מנת להבחין בקושי ולקבל כלים פרקטיים ותובנות רגשיות שיעזרו בפתרון הקונפליקט.
רגרסיה בגמילה מחיתולים
לרוב, כשישנם שינויים בחייו של הפעוט, אנו נראה רגרסיה בגמילה. הקושי הרגשי, אשר לרוב קשור להסתגלות למשהו חדש שאינו מוכר, מעט מפחיד ומאיים, הוא שגורם לרגרסיה. השינויים יכולים להיות קשורים לכל דבר- מעבר לגן אחר, התרחבות המשפחה, שינויים במשפחה ואפילו דברים שנראים לנו קטנים כמו מעבר למיטת מעבר ממיטת תינוק ועוד. ההמלצה היא להגיב בצורה עניינית ומינורית, כמו שאנו מגיבים לפספוסים. לא להיבהל, לא להתרגש ולא לעשות מזה יותר מדי עניין. לצד התגובה לפספוסים (אך לא בצימוד), כדאי ומומלץ לדבר על התחושות הקשורות לשינוי- זה מבלבל/מעציב/ אתה מתגעגע ועוד. הכל בהתאם לשינוי שהפעוט חווה. אפשר וכדאי לצייד אותו באסטרטגיות התמודדות כאשר הוא עצוב או חווה קושי, לדוגמא אפשר לחבק דובי, לקרוא לאמא לבקש נשיקה ועוד.