משחק הוא ערוץ תקשורת נוסף וחשוב דרכו הילדים שלנו יכולים לעבד תחושות שונות, לפרוק את הקשיים שלהם, להתרגש ולשמוח מחוויות שחוו, לשחזר אכזבות ולממש חלומות. לרוב ובאופן נורמטיבי וטבעי, זהו ערוץ התקשורת העיקרי של ילדים. רוב זמן העירות שלהם הילדים שלנו עסוקים פשוט בלשחק, או עסוקים בכללי המשחק ובחוקיו. בעצם, כך הם חוקרים את העולם ואת עצמם כפרטים בעולם.
כהורים חשוב לנו לייצר עם הילדים שלנו זמן איכות שמאפשר קירבה וחיבור. לעיתים נצא לטיול, נלך לאכול גלידה, נרד לגינת השעשועים, נעשה יצירה משותפת, נקרא סיפור ועוד. ואפשר גם כמובן, לשבת ביחד איתם בחדר או בסלון ולשחק איתם. לייצר זמן משחק משותף. מכיוון שמשחק הוא ערוץ תקשורת משל עצמו, יש כמה דברים שיכולים לסייע ולהעצים את חוויית המשחק עם הילדים שלנו:
זמן איכות איכותי – זאת אומרת- להיות ברגע עם הילד. לפעמים זה כמעט בלתי אפשרי להניח את הטלפון בצד או לכבות את הטלוויזיה. החיים שלנו אינטנסיביים ודורשים מאיתנו להיות בחוויה מתמדת של תעסוקה וזמינות. החדשות הטובות שזה ניתן לשינוי בעזרת תרגול. אם נחליט מראש על זמן מסויים שבו אנחנו מגדירים לעצמנו ולסובבים אותנו שאנחנו לא פנויים לשום דבר אחר חוץ מלזמן המשחק כרגע (כמובן להוציא מקרי חירום), הדבר יהפוך יותר שיגרתי ושגור ביום יום. אני ממליצה להגדיר זמן משחק ברור, לדוגמא- חצי שעה, מ17:00 עד 17:30. כך יש מסגרת זמן ברורה, במהלכה יש זמן איכות איכותי וקרוב. רצוי להיעזר בהורה השני, בבן משפחה, בבייביסיטר או בכל סיוע אחר, על מנת שלכל ילד יהיה זמן משחק משלו.
נתעניין בסקרנות וניתן להם להוביל את המשחק – כשאנחנו מתעניינים במשחק שלהם אנחנו בעצם מתעניינים בעולמם הפנימי, מתעניינים בהם. חשוב שנהיה בעמדה סקרנית לגבי המשחק, אבל לא נשאל יותר מדי שאלות שעלולות לקטוע את המשחק, אלא יותר נהיה בזרימה ובתודעת יצירה משותפת. לדוגמא: אם הילד משחק במכוניות, נתבונן איך הוא משחק עימן- הוא עורך מירוץ ביניהן? הוא שולח אותן להיתקע בקיר? אולי הוא מייצר עבורן מקום חנייה? לאחר שנתבונן ונבין את המשחק, נצטרף אליו. נסיע את המכונית שלנו להשתתף במירוץ המכוניות. נסיע את המכונית שלנו להתנגש, או נצטרף לבניית מגרש החנייה.
נתאר את הסיטואציות – ציינו בפסקה הקודמת כי במהלך המשחק נשתדל לא לשאול יותר מדי שאלות. עם זאת, נרצה להראות נוכחות. כמובן שגם משחק בשקט תוך חיבור הוא מצויין. אך ערוץ תקשורת מילולי במהלך המשחק, מייצר מימד נוסף של חוויה. אפשר לתאר את הסיטואציה, לדוגמא: "וואווווו המכונית שלך נוסעת מהר. גם המכונית שלי נוסעת מהר". או: "אתה משקיע בבניית מגרש החנייה, הוא נראה מאד מרווח" ועוד. כמובן חשוב להיות בהקשבה לאינטואיציה ולתחושות שעולות בנו באותו הרגע. זה בסדר אם נרגיש מעט מוזר ושונה אם מעולם לא שיחקנו כך, אבל הסיטואציה צריכה להיות לכם נעימה ומותאמת.
ניכנס לדרמה – נאפשר לעצמנו להיכנס למשחק ולחוויה המשחקית. במשחק מותר להקצין רגשות והבעות פנים, כך שהמשחק יהיה יותר דרמטי. נמצא בתוך עצמנו את חדוות המשחק והיצירתיות שהמשחק מייצר ובעיקר ננסה להיות בחיבור למציאות הכיף שבתוך המשחק.
נשיים רגשות – גם במשחק סוציו דרמטי הכולל משחק בבובות, שעת תה, הכנת אוכל, "משפחה" ועוד, וגם במשחקי קופסא ובמשחקי בנייה, יש אפשרות להבעת רגשות. לדוגמא: "אוייייי בניתי מגדל כל כך גבוה והוא פשוט התפרק. זה ממש מכעיס אותי!", או "אויי הבובה לא מוצאת את הנעל שלה, נראה לי שהיא עצובה", או: "אני סוף סוף ניצחתי! זה ממש מרגש!". ועוד. שיום הרגשות תורם רבות והוא בעצם בסיס ליכולת הויסות הרגשי.
ננסה למצוא דרך להגיע למשא ומתן – אם בתוך משחק סוציו דרמטי של בובות שמתווכחות ביניהם ואם בשל רצון לשחק בחוקים קצת שונה מהרגיל, יש אפשרות לייצר דיאלוג למשא ומתן. בעצם הסיטואציות המשחקיות בהן אנחנו בודקים מה אפשר ומה אי אפשר, מה עושים כשאחד רוצה משהו מסויים והאחר רוצה משהו שונה, הן בדיוק הזמן לתרגל פתרון בעיות. סוג המשחק הזה תורם ליכולת האיפוק שנדרשת בהקשבה לאחר, ומלמד שניתן להגיע לפתרון גם בעת קונפליקט.
מועד סיום המשחק וקביעת מועד זמן משחק נוסף – מכיוון שזמן משחק זה זמן כל כך משמעותי עבור הילדים שלנו, בו אנחנו מעניקים להם המון תשומת לב וכלים להתנהלות בעולם, לעיתים יהיה להם קשה לסיים. אצל ילדים מסויימים נראה קושי בסיום בדוגמת עקשנות ובקשה למשחק אחרון שוב ושוב, לעיתים אף בכי, או כעס וזריקת משחקים. חשוב שנדבוק בגבולות שקשורים לחוקים בבית כמו: "אנחנו לא זורקים משחקים. נגמר לנו הזמן ועכשיו נסיים ונאסוף" וכו'. עם זאת, חשוב גם שנבין שהילדים שלנו קיבלו עכשיו משהו ממש טוב שהם לא רוצים שיגמר. כדאי לקבוע מראש מועד נוסף, כמו- "ביום שלישי ב17:00 זה יהיה זמן המשחק הבא שלנו! אני כבר מחכה לו".
פעילויות משחקיות אחרות – גם פעולות שונות שנחוות עבורנו מאד יום יומיות ורגילות, כמו לדוגמא: בישול, נקיון הבית ועוד, יכולות להיות משחקיות. אפשר לנסות להפוך גם אותן לפעילויות בהן נתרגל זמן משחק יצירתי עם הילדים שלנו ונשתמש בעקרונות שיסייעו לנו. כאשר מדובר בפעילויות אחרות לרוב יש מטרה בסופן. כשאנחנו מבשלים- אנחנו יוצרים אוכל, שרצוי מבחינתנו שיהיה נקי, מזין וטעים. כשאנחנו מנקים- אנחנו רוצים לסיים את הפעילות לרוב במהירות ובדרך שעונה על סטנדרט הנקיון שלנו. על כן, חשוב לזכור שבשונה מן המשחק עצמו, בו לרוב אין מטרה ספציפית וברורה בסופו, ומטרתו היא הפעולה עצמה של לשחק, פעולות אחרות עלולות להיות לנו מאתגרות יותר בשל מטרתן הסופית והרצון לסטנדרט מסוים מבחינת האיכות ומבחינת זמן הפעולה. כדאי לזכור זאת ולהיות בעמדה מתבוננת בסיטואציות אלה, כך נבין מה מתאים לנו, מה קשה לנו ואיזה סיטואציות הן המאפשרות ביותר עבורנו. לדוגמא- אם קשה לי מאד לראות את הילד שלי מציף את המטבח מים וסבון בניסיונו לשטוף כלים, אולי כדאי שאבחר בפעם הבאה פעולה שיותר נוח לי לשהות בה. כמו לדוגמא- ניקיון האמבטיה. כך הילד יכול להתלכלך ולהרטיב את המקום ללא חשש ובהנאה (כמובן חשוב לשמור על הבטיחות ולהשתמש בחומרים ידידותיים לילדים, עדיף אפילו בסבון גוף).
ואל תשכחו להנות – זה אולי קשה להתנתק מכל המטלות שיש לנו בראש, או מהמקום החינוכי ולשהות רק בחוויה המשחקית. זה נכון. אבל חשוב ואפילו קריטי שתרשו לעצמכם להנות במהלך החוויה המשחקית עם הילדים שלכם. לא רק עבורם, אלא גם עבורכם. המקום של ההשתטות, של ההנאה, מייצר חיבור חשוב והפוגה בריאה, גם לילדים שלנו וגם לנו.