הפעוט שלכם עולה לגן עירייה? אולי לגן חדש בשל מעבר דירה? לרוב מעבר בין מסגרות גורם ללחץ הן עבור ההורים והן עבור הקטנטנים שלנו. אז מה אפשר לעשות כדי להקל על המעבר וההסתגלות מבחינה רגשית לילד?
2. עשו לו הכרות עם המבנה מבחוץ ואולי אפילו הציצו פנימה
חוסר וודאות קשה לרוב האנשים ולרוב הילדים. על כן, היכרות בסיסית עם המבנה אליו ילכו יכול לעזור מאד להפחית חששות וחרדה. לרוב, כדאי להתחיל כשבוע לפני תחילת השנה. אפשר לספר לילד על הגן החדש, להראות לו את הדרך לשם. אפשר לעצור מדי פעם להתבונן על הדרך, אולי על עצים או שיחים מסוימים. להתבונן ביחד על המבנה, לראות היכן נמצאת הדלת. לעורר את הסקרנות של הילד ולדמיין ביחד איזה משחקים יהיו בגן. אפשר לעשות זאת פעמיים או שלוש לפני תחילת השנה, בהתאם להיענות ולרצון הילד ובהתאם לתחושות שלכם.
3. הכירו לו חברים מהגן
לא תמיד זה מתאפשר, אך אם ישנה אפשרות להפגיש בין הילד לבין חבר או שניים מהגן זה יכול להיות נפלא. היכרות עם ילד או שניים יכולה להוות עוגן כאשר הילד מגיע למסגרת חדשה, בה הכל חדש לו. כמו שעבורנו, המבוגרים, יותר נעים להתחיל עבודה חדשה כאשר אנו מכירים עמית או שניים, כך גם לילדינו. כמובן שאין צורך להפגיש אותם באופן יום יומי, או בתדירות גבוהה מדי. חשיבות המפגשים החברתיים עבור הילדים, וההתבוננות שלכם כהורים במשחק של הילדים הוא חיוני מאד עבורם.
ישנה חשיבות להפגיש בין הילדים גם אחרי שהתחילו הלימודים בגן, בשעות אחר הצהריים. מפגשים אלה יוצרים ביטחון ומאפשרים יצירת חוויות משותפות מחוץ לגן. בנוסף, ההתבוננות שלכם כהורים במשחק והתיווך שלכם במידת הצורך, עוזר לילד לרכוש את המיומנויות החברתיות בהן יוכל להשתמש גם בזמן המשחק בגן.
4. ספרו לו על הגננת
כדאי לנסות לשוחח מעט עם הגננת לפני תחילת השנה. כך, אפשר לבקש את רשותה לספר לילד דברים בסיסיים שיוכלו לעזור לו להכיר אותה. כדאי לחשוב על דברים שהילד זקוק להם ולוודא עם הגננת האם זה אפשרי מבחינתה. לדוגמא, אם אתם יודעים שכאשר הילד שלכם עצוב הוא זקוק לחיבוק, והגננת היא חמה ומחבקת, אפשר להגיד לילד שלגננת יש חיבוקים כשהוא מרגיש צורך לחיבוק. אם מהיכרותכם עם הגננת יש לה אופי קופצני ושמח, ספרו לו שהגננת מאד שמחה והיא אוהבת להראות את זה בהרבה דיבורים ותנועות. הקפידו לספר על הגננת רק דברים חיוביים ונעימים, שיגרמו לילד שלכם להרגיש בטוח. ככל שאתם תעבירו לילד שלכם את תחושת הביטחון לגבי הגן והגננת, כך הוא ירגיש בטוח יותר. במידה ויש לכם קושי או חילוקי דעות מול הגננת, הקפידו לפתור זאת ללא מעורבות הילד.
5. אפשרו לו תחושת המשכיות, ספרו לו מה תעשו אחרי הגן
לרוב ילדים בגיל צעיר מרוכזים בכאן ובעכשיו. עכשיו נורא עצוב או נורא מכעיס וקשה להסתכל על כך שבעוד עשר דקות כבר יהיה נעים. זה מתאים לגיל וזה בסדר. כעת, ניתן להתחיל לעזור להם ביכולות ההתבוננות והוויסות שלהם. ניתן להתחיל ביצירת תחושת המשכיות. אפשר לעשות זאת בכך שתספרו להם מי יגיע לאסוף אותם ומה תעשו אחרי הגן. גם אם אין תכניות מיוחדות, אפשר לדבר על המשחק בו תשחקו יחדיו כשתגיעו הביתה. מצאו את הזמן הטוב ביותר לדבר על כך, שהוא לרוב לפני שמתחיל להיות קשה או מכעיס. דברו על כך שוב, כאשר תאספו אותם ותשחקו איתם במשחק בו שוחחתם עליו לפני כן. "אתה זוכר שבבוקר צעדנו יחד לגן ודמיינו איך נשחק בפאזל הזה ביחד? והנה, עכשיו אנחנו משחקים!".
7. ופרידה, מה איתה?
רגע הפרידה הוא אחד הרגעים הקשים ביותר להורים, במיוחד כאשר הילד מסרב להיפרד. ובכל זאת, אתם יודעים שהילד לא יחזור אתכם הביתה ואתם לא תישארו איתו בגן, כמשאלת לבו (ואולי גם כמשאלת לבכם). אני מדרכיה הורים, עוד לפני הפרידה, לדבר עליה מעט. לתכנן ביחד מה עושים כשנפרדים. אפשר לסכם שמחבקים חיבוק חזק למשך עשר שניות (או כמה שתחליטו) וסופרים ביחד עד שמשחררים. אפשר לסכם על לחיצת יד או כיף סודי שתעשו לפני הפרידה ממש. דברו עוד לפני הפרידה, על כך שלפעמים קשה להיפרד, שגם לכם קשה והייתם רוצים להישאר איתם עוד. שוחחו על העצב והכעס שעולים בפרידה. יחד עם זאת דברו על כך שאחרי קצת זמן שקשה, זה כבר הופך נעים לשחק עם החברים ודמיינו ביחד את החוויות החיוביות.
בפרידה עצמה, התנהגו כפי שסיכמתם ולא משקפת התנהגות בעייתית. אם סיכמתם על כך שתשחקו בבית כעשר דקות לפני היציאה, עשו זאת. אם סיכמתם על חיבוק חזק של עשר שניות ואחריו פרידה עשו זאת. זיכרו שאם תישארו עוד דקה, שתיים, או עשר דקות זה לא יהפוך את הפרידה לקלה יותר, לעיתים דווקא ההפך. המסר שצריך להיפרד וללכת צריך להיות ברור, מסר זה יבוא לצד הבנת הקושי, ולצד אמירה שאנחנו נחזור ונעשה משהו כייפי ונעים אחרי הגן. לאחר הגן, בדקו עם הילד מה עזר לו להתגבר על הפרידה וחזקו את הילד על כך.