מדריך להורים: איך לדבר עם ילדים על נושאים מורכבים בביטחון

כדי לסייע לכם לדבר עם הילדים על נושאים מורכבים, ישנם מספר נקודות מפתח: שאלו אותם שאלות כדי להבין את הקשר לשאלה, צרו שיח לא שיפוטי, דברו איתם בהתאם לרמת הגיל וההבנה שלהם, היו קשובים לאיתותים שלהם, זכרו ששיח הוא המשכי ולא חד פעמי, וזה בסדר לא לדעת את התשובה ולחזור אליהם אחר כך. תשאלו אותם שאלות – גם אם הנושא מאד מפתיע אתכם וגם אם לא- עדיף לא לתת תשובה מיידית וישירה, אלא לשאול שאלות מתוך סקרנות אמיתית, בכדי להבין טוב יותר את ההקשר של השאלה. תבדקו ותשאלו מה הילד יודע, מה שמע מחברים או ראה ברשת, מה מעניין אותם בנושא זה, מה העמדות הפנימיות שלהם לגבי הנושא ועוד. תייצרו שיח לא שיפוטי – הרבה פעמים ובמיוחד בנושאים טעונים, אנחנו שיפוטיים וביקורתיים בלי לשים לב אפילו. אנחנו יכולים בקלות להביע עמדה מתריסה לגבי כוכבת ילדים שלבושה בבגדים שאינם תואמים מבחינתנו, או להתנהגות של אחד מחברי הכיתה שלא עולה בקנה אחד עם העמדות שלנו ועוד. העניין הוא, שזה דווקא מייצר את ההפך ממה שנרצה- זה מייצר מרחק משיח פתוח וביקורתי. כמובן, לכל בית ומשפחה ערכים משלה, ערכים חשובים ומבורכים שאנחנו מעבירים לילדים שלנו. עם זאת, השיח על הערך הספציפי שנרצה להעביר יכול להינתן ולהימסר גם בתוך שיח לא שיפוטי. ניקח את הדוגמא של כוכבת הילדים, לבושה בבגדים שאינם תואמים מבחינתנו. הבת שלנו מאד מתעניינת בכוכבת ובעיקר בבגדים שלה. אם מיד נביע עמדה נחרצת ושיפוטית, ללא עיבוד של התכנים אשר מעניינים את בתנו, יכול להיות שנרחיק אותה מהערכים שלנו. זאת מכיוון שהצורך לבחון את התכנים שהביאה לשיח ולעבד אותם עדיין קיימת. אם נשאל שאלות לא שיפוטיות- מה מעניין בלבוש הזה? מי מתלבש ככה? איפה ראית לבוש כזה? מה בלבוש הזה גורם לך להתעניין בו? אולי מבחינתה הלבוש הוא נוצץ וזוהר ומסמל תחושת כוכבות. אחרי שנבין לעומק, נוכל להביע עמדה הכוללת את הערכים שלנו, לדוגמא: "אני מבינה שהלבוש הזה מרגיש לך לבוש נוצץ וזוהר של כוכבת! בבית שלנו חשוב לנו ללבוש בגדים שמכסים את אזור הבטן. מעניין אם יש אפשרות למצוא/להכין בגד כזה נוצץ וזוהר שמכסה את הבטן?". כמובן שהדוגמא הינה רק לצורך ההמחשה. תדברו איתם בהתאם לרמת הגיל וההבנה שלהם – כשילדה בת חמש שואלת כיצד מגיעים ילדים לעולם, רמת ההבנה שלה תהיה שונה מרמת הבנה של ילדה בת שבע ששואלת את אותה השאלה בדיוק. כמובן שתמיד אני ממליצה לבדוק מה הם כבר יודעים ולמה נחשפו. לאחר שהבנתם למה נחשפו, וגם ניסינו לבחון ושאלנו שאלות בנוגע למה שמעניין אותם בדיוק בנושא, אפשר לתת להם מענה מותאם לרמת הגיל וההבנה שלהם. לילדים צעירים נתחיל להסביר מבחינה ביולוגית על חיבור בין זרע וביצית. לילדים גדולים יותר שנחשפו כבר למידע ראשוני ומתקדם, נסביר על איברי המין והחיבור ביניהם וכו'. כך גם בשאר הנושאים המורכבים. לעיתים תשובה ראשונית מאד מרגיעה ונותנת את המענה, לעומת תשובה מפורטת מדי אשר מציפה ואולי אף מבהילה. במידה והילד ממשיך לשאול, ניתן להמשיך להסביר, בצורה מותאמת לגילו. תהיו קשובים לאיתותים שלהם כשזה מספיק או מציף וצריך הפסקה או לחילופין שהמידע שנתתם לא מספק – על מנת להיות קשובים לאיתותים אלה, רצוי לשים לב לשפת הגוף של הילד שלנו. לייצר שיח איטי, רגוע והדדי. לעשות הפסקות בתשובות שלנו ולבדוק האם הילד מבין למה התכוונו, האם אנחנו הבנו מה שהוא שאל וכו'. שיח הוא שיח המשכי ולא חד פעמי – בהמשך לפסקה הקודמת, שיח על נושא מסויים הוא ספירלי והמשכי. כאשר כל פעם אנחנו מגיעים לשיח הזה כשהילד בנקודה מעט שונה מבחינה התפתחותית. זה בסדר לא לדעת את התשובה ולחזור אליהם אחר כך עם תשובה – זה ממש בסדר לא לדעת איך לענות. אפשר להגיד לילד: "תודה על כך ששאלת שאלה כל כך חשובה, אני אחשוב איך לענות לך בצורה הכי מדויקת. בוא נקבע לדבר על כך מחר". אני ממליצה לתאם מועד לשיחה משתי סיבות: הסיבה הראשונה היא על מנת שזה לא יתמסמס, יש ערך לכך שאמרנו לילד שנחזור אליו עם תשובה. אם הוא "ישכח" ולא ישאל שוב ואנחנו לא נעלה את הנושא, המסר יהיה שאנחנו לא מעוניינים לשוחח על כך, וזה ייצר ריחוק ואך עלול למנוע ממנו לשאול שאלות בעתיד. הסיבה השניה היא עבור ודאות- אם הילד שואל שאלה שכרגע הוא עסוק בה, והוא יודע שיקבל עליה מענה במועד הנקבע, זה מרגיע את העיסוק במידה מסוימת עד אז ואף את הלחץ או החרדה– במידה ונחשף למידע שהוא לא מסוגל להכיל. בנוסף לכל אלה, חשוב להעביר את המסר שאתם שמחים שהם פנו אליכם עם השאלה, שאתם פה עבורם עבור כל נושא שמעסיק אותם, ושאתם תשמחו שיבואו אליכם גם בהמשך. כך, הם יוכלו להרגיש בטוחים שיקבלו את המענה המדויק ביותר, ואנחנו נצעד לקראת השאיפה ההורית לתקשורת מיטבית עם הילד שלנו.